הלכה ליום שני י"ד אייר תשפ"ה 12 במאי 2025

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות.

ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, ויוצאות מהן הפרשות שונות, של מוגלה וכדומה, או שיש לו דלקת רצינית בעין, הרי הוא בכלל חולה שיש בו סכנה, שלפי מה שנתבאר בדברינו בהלכות הקודמות, יש לחלל עליו את השבת, למרוח לו משחות, או לחמם עבורו מים, ואף להסיעו לרופא שיתן לו תרופה לחוליו. וכל כיוצא בזה.

אולם לפי דברי הרופאים בזמנינו, אין כל קשר בין העיניים ללב, ואפילו אם יהיה חולי גדול בעין, לא יאונה כל נזק ללבו של האדם, ואין לחוש שחלילה ימות מחמת חולי כזה, שלכל היותר עלול לגרום לו לעיוורון.

ומובא בדברי הראשונים, ששפחה אחת (אמתו של מר שמואל), היתה העין שלה קודחת (חולה) בשבת, והיא התלוננה מאד על כאביה, אולם אף אחד לא הטריח עצמו לטפל בה בעצם יום השבת, ולמחרת, ביום ראשון, מתה אותה שפחה, וניתחו אותה לדעת מה היתה סיבת מותה, וראו שחוטי העין היו קשורים בלבה, ומחמת חולי העין מתה.

ורופאי זמנינו דוחים דיעות אלו מכל וכל וכאמור, ובעל כרחינו לכאורה לומר, שנשתנו הטבעים בענינים אלה, כמו שמצאנו בהרבה דברים, שללא ספק בדורות הקודמים היתה המציאות בהם שונה מבזמן הזה, והוא משום שנשתנו הטבעים באותם הדברים. שהרי ידוע שבמשך כמה עשרות שנים, יכולים לחול שינויים מפליגים בטבעי הבריות, ולפי זה, בזמנינו אין לחלל שבת על חולי העין.

ומרן הרב זצ"ל עמד בארוכה אודות ענין זה, שיש אומרים שלעולם אין לסמוך על דברי הרופאים בכדי להכחיש קבלת חז"ל, שידעו נאמנה שיש קשר בין הלב לעין, ושחולי העין עלול לגרום למוות. ובפרט דיברו בענין זה גדולי הפוסקים לגבי מילת (ברית מילה ל) תינוק שחלה בדלקת עיניים, שלדברי חז"ל אין למולו עד שיבריא, ולדברי הרופאים אין לחוש לזה, ואנו פוסקים כדברי חז"ל, שאין למולו עד שיבריא. וכן פסק הגאון ראי"ה קוק בספרו דעת כהן, שיש להמתין עד שהתינוק יבריא, ועד שיעברו עוד שבעה ימים נוספים משעה שהבריא, ורק אז רשאים למולו.  ואף שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל השיב, שיש מקום לומר שאין לחלל שבת בזמנינו על חולי העין, לפי דברי רופאי זמנינו האומרים שאין סכנה בדבר. מכל מקום, יש מהרופאים האומרים שבכל דלקת כגון זו יש סכנה אף בזמן הזה, ובצירוף דברי חז"ל, נראה שגם בזמנינו יש לחלל שבת על מחלות עיניים. והאריך בזה.

ולהלכה יש להביא בזה את לשון הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, "שכאשר יש דלקת עיניים חריפה וחזקה, או כאבים חזקים, או חבלה, או ירידה חדה בראייה, יש לחלל את השבת", וכל זה אפילו כאשר הסימנים נראים רק בעין אחת.

וכן מי שנפצע בשבת, ונקרעה לו הרשתית של עין אחת, יש להורות שיסע לבית החולים מיד בכדי להציל את העין מעיוורון. וכן מותר לתת משחה לתוך העין בשבת, או לספוג מים חמים עם חומרים שונים במגבת, ולהניחה על גבי העין, רק יזהרו שלא לסחוט את המגבת בשעה שעושים כן.

ויש להקל להשתמש בשבת בטיפות עיניים כאשר יש ספק, שאולי יש שם דלקת, מכיון שטיפול בטיפות עיניים, אינו בכלל חילול שבת מן התורה, ועל כן יש להקל בזה ברווח.

ולסיכום: מי שיש לו דלקת עיניים חריפה, או ירידה חדה בראייה, או כאבי עיניים חזקים, או כאבים כעין דקירות בעינו, וכיוצא בזה, ואפילו בעין אחת, יש לחלל שבת עבורו, בנסיעה לבית החולים, ובכל מה שיש בו צורך לרפואתו. ומותר לשים טיפות עיניים בשבת נגד דלקת, אפילו במקום שיש ספק אם יש דלקת בעין.

שאלות ותשובות על ההלכה

מי ששכח או נאנס מלהניח תפילין בכל משך היום עד שקיעת החמה, האם יניח בין השקעה לצאת הכוכבים?
וכן במצב כורח שיש לו אפשרות להניח תפילין בב' זמנים או בין עלות השחר להנץ או אחר השקיעה מה עדיף? ז' תשרי תשפ"א / 25 בספטמבר 2020

יניח בין השמשות (כלומר, אחר השקיעה לפני צאת הכוכבים) בברכה. 

עדיף להניח אחר עלות השחר כשעה לפני הזריחה (כלומר, כמה דקות אחר עלות השחר).

 

אדם שאביו המתקשה בהליכה היה צריך להשתמש במעלית כדי להגיע לבית הכנסת לתפילה במניין. המעלית לא היתה מכוונת על "מצב שבת" ולקח הבן החלטה ולחץ על כפתורי המעלית בעצמו (הבן שומר שבת) כדי שאביו יוכל להגיע לתפילה. האם נהג כשורה? מה יכל לעשות הבן בצורה הטובה ביותר? ט"ז סיון תשע"ו / 22 ביוני 2016

בודאי שהבן עשה שלא כהוגן, שחילל שבת עבור דבר שאין לחלל שבת עבורו. ועליהם להתקין מערכת מעלית שבת של המכון של הרב הלפרין, שהוא מומחה בענינים אלה.

בהלכה על כאבי עיניים בשבת, ברצוני לשאול מה המקור (בכתבי הרב או מקורות אחרים) לדברים אלו? י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

מקור הדברים בדברי האחרונים שהובאו בספר חזון עובדיה שבת חלק שלישי עמוד רלג.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה