הלכה ליום שלישי ג' סיון תשפ"ו 19 במאי 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

איתה בת צבי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

הבנים שלה

מקלחת ביו"ט

שאלה: האם מותר להתקלח במים חמים ביום טוב, (פסח, שבועות וסוכות)?

תשובה: ביארנו כבר, שאף על פי שדין יום טוב שוה לדין השבת באיסור עשיית מלאכה, מכל מקום יש כמה מלאכות שמותר לעשותן ביום טוב. ובתנאי שתהיינה המלאכות שוות לכל נפש. ולכן מותר ביום טוב לבשל לצורך יום טוב עצמו, בתנאי שלא יבעיר אש חדשה ביום טוב, אלא יעביר אש מאש אחרת הדלוקה כבר.

לפיכך, מותר לעשות ביום טוב מדורה בכדי להתחמם כנגדה בימי הקור, שהרי היא הנאה השווה לכל נפש, שכל בני האדם זקוקים לחימום. (ובתנאי שלא יבעיר אש חדשה, אלא יעביר אש מאש הדלוקה כבר).

ומטעם זה מותר גם כן לחמם מים ביום טוב (באמצעות בוילר חשמלי שהופעל מערב יום טוב, לפני שקיעת החמה), בכדי לרחוץ בהם את פניו ידיו ורגליו, שהיא הנאה "השוה" לכל נפש. אבל אסור לחמם מים בכדי לרחוץ את כל גופו, שאין זו הנאה השווה לכל נפש, לרחוץ את כל גופו בכל יום ויום.

ומכל מקום, הואיל ואין איסור עצמי לרחוץ את כל גופו ביום טוב במים חמים, רק האיסור הוא מצד צורת חימום המים ביום טוב, לכן, מים שהוחמו מערב יום טוב (כלומר לפני שקיעת החמה בערב יום טוב), מותר לרחוץ בהם כל גופו ביום טוב, שלא גזרו בזה רבותינו איסור אלא בשבת, כמו שביארנו כבר בהלכות שבת. וכמו כן מים שהוחמו על ידי דוד שמש ביום טוב עצמו, מותר לרחוץ בהם כל גופו ביום טוב. (וכל זה דוקא באמבטיה פרטית בביתו של כל אדם, אבל בבית המרחץ ציבורי, כגון בפנימיה שיש שם כמה מקלחות, אין להקל לרחוץ במים חמים ביום טוב אפילו רק פניו ידיו ורגליו, הואיל וגזרו בזה רבותינו איסור בזה, מפני שהבלנים האחראים על בתי המרחץ היו מזלזלים ומחממים מים באיסור(.

ולסיכום: מותר לרחוץ כל גופו ביום טוב במים חמים שהוחמו על ידי בוילר מערב יום טוב, או במים שהוחמו על ידי דוד שמש אפילו ביום טוב עצמו. ודין זה הוא דוקא באמבטיה פרטית שבביתו של כל אדם. אבל מים שהוחמו ביום טוב עצמו על ידי בוילר חשמלי שהודלק מערב יום טוב וממשיך את פעולתו ביום טוב עצמו, אסור להשתמש בהם ביום טוב לרחיצת כל גופו, אבל מותר לרחוץ במים הללו, את פניו ידיו ורגליו.

ולשאלת רבים, בדבר מים שהוחמו מערב יום טוב על ידי בוילר חשמלי. והבוילר ממשיך לפעול ביום טוב עצמו, ועל ידי כך נשמרת חמימות המים, האם מותר להשתמש במים אלה ביום טוב?

שאלנו על כך את מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב, שאם המים התחממו היטב מערב יום טוב, ופעולת הבוילר ביום טוב אינה אלא בכדי לשמור את חמימות המים, אבל לא בכדי לחממם מחדש, מותר לרחוץ בהם כל גופו ביום טוב.

ומכל מקום נראה שצריך להזהר, שלא יכנסו מים חדשים לדוד המים הרותחים, שעל ידי כך הוא מבשל את המים החדשים שנכנסים לדוד המים החשמלי. ועל כן עיקר ההיתר בדבר, הוא דוקא באופן שסוגר את ברז המים המזרים מים לדוד, בכדי שלא יכנסו שוב מים צוננים לדוד החשמלי. אבל אם אינו סוגר את ברז המים, לכאורה אין להקל בדבר. ועוד חזון למועד.

שאלות ותשובות על ההלכה

מים קרים שנכנסו לתוך מים חמים בדוד זה פסיק ראשיא דלא ניחא ליה. והרב עובדיא התיר ז' סיון תשפ"ו / 23 במאי 2026

אין הדברים פשוטים בדעת מרן זצ"ל. ובאמת שיש מיקלים כמו שכתבת.

יכולה להתהוות בעיה גדולה, באם סוגר את מי הכניסה לדוד, שבמקרה זה יתרוקנו המים מהדוד בעודו דלוק כי אז יכול מנגנון החימום שעובד על ״ריק״ להשרף, כי הטרמוסטט לא יתן אינדיקציה וגוף החימום יישרף. ז' סיון תשפ"ו / 23 במאי 2026

אתה צודק. ושלחו אלי שמבחינה מעשית זה כלל בלתי אפשרי. ובאמת שיש מיקלים לגמרי, אבל אין לי הכרעה ברורה בזה.

האם אפשר להתרחץ בראש השנה אם שמפו ואיך להתגנב, כי זה כמה ימים, והאם מותר להשתמש בספיד סטיק ג׳ל ובושם? כ"ו אלול תשע"ז / 17 בספטמבר 2017

אסור לחמם מים לרחיצת כל גופו. אבל מים שהוחמו על ידי דוד שמש, אפשר להתרחץ בהם ביום טוב כל גופו, עם שמפו, ויתנגב בנחת, ויזההר שלא לסחוט שיער. ויכול לשים דאודורנט או בושם על גופו, ולא באמצעות "סטיק".

ברצוני להבין את דבר ההלכה, שכתבתם בענין מים שהוחמו בערב יו"ט אבל הביולר עדין דולק- שאם זה רק שומר על חמימות המים מותר להתרחץ במים אלו, אמנם יש להזהר שלא יכנסו מים חדשים לדוד-שעל ידי כך הוא מבשלם, ולא הבנתי לענ"ד מאי נפקא מינה אם המים החדשים מתבשלים הרי- כעת שמתרחץ מתרחץ הוא במים החמים שהוחמו לפני כן- מערב יו"ט,ומה שהמים הקרים מתבשלים וכי מה בכך הרי זה יו"ט ומבשלם לצורך הנאה השווה לכל נפש- כשטיפת ידים וכד' (חלקי גוף) שמותר אפי' אם הוחמו ביו"ט עצמו, שכל מה שאסרו להנות במים חמים שהוחמו ביו"ט הוא רחיצת כל גופו, ולא שאסור לבשל מים- ואם כן המים שמתרחץ בהם הוחמו בערב יום טוב, והמים החדשים לא מתרחץ בהם- ומבשלם לשאר דברים. וצ"ע כ"ט אייר תשע"א / 2 ביוני 2011

שלום רב!

מותר לחמם מים לצורך אוכל נפש, כשצריך את המים עצמם, אבל כאשר הוא מחמם את המים שאינו משתמש בהם, אסור לבשלם ביום טוב. ומלבד זה, בדוד חשמל, יש טרמוסטט, שלעתים הוא כבוי לגמרי, ובכניסת מים קרים גורם לפעולה חשמלית חדשה של הפעלת הדוד ביום טוב שהיא מלאכה האסורה בהחלט.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

לגבי  הפסקה  "לשאלת  רבים"   שבסוף  התשובה.  "ומכל מקום נראה שצריך להזהר, שלא יכנסו מים חדשים לדוד המים הרותחים, שעל ידי כך הוא מבשל את המים החדשים שנכנסים לדוד המים החשמלי. "
 
ושאלתי היא - מדוע  צריך  להזהר  הרי  מותר  לבשל  ביום  טוב  אפילו על אש גלויה (כמובן  עם  כל  יתר  התנאים) ואם כך אולי   כל  שכן  ע"י  בוילר  שהודלק   מערב  יום טוב . האם  נכון  או  שאני  טועה? כ"ז אייר תשע"א / 31 במאי 2011

שלום רב!
אין הדבר כן, משום שאסור לחמם ביום טוב מים לשם רחיצת כל גופו. וגם, דוד החשמל לעתים כבה לגמרי על ידי טרמוסטט, ועל ידד כניסת המים הוא חוזר לפעול מחדש.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה