הלכה ליום חמישי י"א אדר ב תשפ"ד 21 במרץ 2024

הבדלה בפורים

בשנה זו (שנת התשפ"ד), יחול ליל פורים במוצאי שבת (מלבד בירושלים, שיום הפורים חל למחרת). ועל כן נשאלת השאלה, מתי יש להבדיל על הכוס, האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה או אחריה. וכן, האם יש להמתין עם קריאת המגילה עד לאחר זמן "רבינו תם"?

תשובה: כשחל פורים במוצאי שבת, אומרים הציבור לאחר התפילה "ויהי נועם" עד "ואתה קדוש". ואחר כך קוראים במגילה. אולם אין להבדיל על הכוס (כלומר, עם יין) לפני קריאת המגילה, משום שאנו מעדיפים לאחר (לדחות) כמה שניתן את הוצאת השבת בהבדלה. וכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א, שיש לקרוא את המגילה תחילה, ורק אחר כך להבדיל על הכוס.

אולם לענין ברכת "בורא מאורי האש", כתב הכל בו, שיש לברך ברכת בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה, משום שברכת בורא מאורי האש נתקנה על בריאת האש בעולם, והרי האדם בשעת קריאת המגילה נהנה מאור האש שברא ה' יתברך, ולכן דבר נכון הוא שיברך תחילה על מאור האש, ואחר כך יקרא את המגילה. וכן כתב רבינו אברהם אב"ד, בעל ספר האשכול, וזו לשונו: הקורא את המגילה לאור הנר, וממלא עיניו מן האור, וניזון ממנו מתחילת קריאת המגילה ועד סופה, ואחר כך מברך בורא מאורי האש, לא נכון הדבר. עד כאן לשונו. ומבואר בדבריו כדברי הכל בו, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה. וכן כתבו עוד רבים מהפוסקים, ובכללם מרן רבינו הגדול זצ"ל בספרו חזון עובדיה, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה.

וביארנו כבר בזמנו, גודל חשיבות הדבר, שימתין אדם שלא לעשות שום מלאכה בצאת השבת, עד שיגיע זמן "רבינו תם", שהוא כשבעים ושתים דקות (זמניות) לאחר שקיעת החמה במוצאי שבת. מכיון שלדעת רבים מהפוסקים, ומרן השלחן ערוך, אין השבת יוצאת עד שיגיע זמן זה. ואף על פי שלדעת הגאונים יוצאת השבת עוד קודם לכן, וכפי זמן צאת השבת המופיע בלוחות, מכל מקום ראוי לו לכל ירא שמים שימתין בצאת השבת עד לזמן רבינו תם, שהרי עשיית מלאכה בשבת היא באיסור סקילה, ועל כן נכון מאד להחמיר בדבר.

אולם במוצאי שבת של פורים, לא ניתן לעכב את כל הציבור שלא לקרוא מגילה עד זמן רבינו תם. ומקרא המגילה לבדו אינו מלאכה שיש לעכב אותה עד זמן רבינו תם. לכן הנכון הוא, שמיד בסיום תפילת ערבית יקראו המגילה לכל הציבור. ומכיון שצריכים לברך לפני קריאת המגילה על הנר "בורא מאורי האש", לכן נכון שיבקשו מילד אחד מן המתפללים, שהוא ידליק את הנר של ההבדלה, וכל הציבור יוכלו לברך על אותו הנר "בורא מאורי האש".

וכן היה מנהג מרן רבינו זצ"ל בכל מוצאי שבת, שמכיון שהוא היה מבדיל בבית הכנסת לפני זמן רבינו תם, לכן היה ילד מדליק את נר ההבדלה, והרב מברך עליו בורא מאורי האש.

ולכן לסיכום: יש לקרוא את המגילה בצאת השבת. ואין להמתין עם הקריאה עד זמן רבינו תם. ויש להבדיל על הכוס רק לאחר קריאת המגילה, אחרי אמירת "עלינו לשבח". אבל על הנר יש לברך לפני קריאת המגילה. ומכיון שעוד לא הגיע זמן רבינו תם, יש לבקש מילד אחד מן המתפללים שידליק את הנר בכדי שיוכלו לברך עליו. ולאחר התפילה בשעת ההבדלה, יש לדלג על ברכת בורא מאורי האש, שהרי כבר בירכו אותה קודם לכן.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרעשנים שהם מוקצה בשבת, האם מותר להשתמש בהם בקריאת המגילה, שכביכול לא סיימנו את ההבדלה ? י' אדר תשע"ז / 8 במרץ 2017

אין קשר בין ההבדלה לבין ברכת בורא מאורי האש. אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", או שמזכירים אתה חוננתנו בתפלה, ולאחר מכן מן הדין מותר לעשות מלאכה ולטלטל מוקצה.

לא כתבתם מתי עושים את הברכה על הבשמים, עם מאורי האש לפני מקרא מגילה, או עם פרי גפן אחרי תפילה? י"ח אדר ב תשע"ד / 20 במרץ 2014

ברכת הבשמים נאמרת עם בורא פרי הגפן בהבדלה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה