בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה:
"כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם.
"כלי שמלאכתו לאיסור", כלומר, כלי המיועד למלאכות האסורות בשבת. כגון, פטיש, איזמל, מעדר, מגריפה, מקדחה. שאסור לטלטלם בשבת, אלא לצורך גופם או מקומם. כגון, פטיש, בכדי לפצח בעזרתו אגוזים וכדומה. מעדר, בכדי לשבת במקום בו הוא מונח. אבל לטלטלם בכדי שלא ינזקו וכדומה, אסור.
"מוקצה מחמת גופו", כל דבר שאינו כלי, ואינו עשוי לכל מלאכה, כגון עצים ואבנים ומעות, שהם אסורים בטלטול בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. ואין היתר לטלטלם בידיו אפילו לצורך גופם או מקומם.
ועתה נבאר אופן נוסף של מוקצה, "מוקצה מחמת חסרון כיס". והיינו כלי שמקפידים שלא להשתמש בו תשמיש אחר מזה שהוא מיועד אליו, כגון סכין של שחיטה, או סכין של מילה, שהם יקרים ועדינים, ונזהרים עליהם מאד, הרי הם מוקצים מחמת חסרון כיס. וכן מכונת גילוח, ומצלמה, מלבד מה שהם מוקצים מחמת "כלי שמלאכתו לאיסור", הם מוקצים גם מחמת "חסרון כיס", ולכן אסור לטלטלם בשום אופן בשבת.
ולאור האמור, כתב בספר שמירת שבת כהלכתה, שכל מכשירי החשמל שרגילים להקפיד עליהם שלא יתקלקלו, דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס. כגון: טייפ, קסטות, תקליטים, מצלמה, בולי דואר, כרטיסיה של אוטובוס, ניירות ערך ומחשב.
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שיש מן הדברים הללו שאינן מוקצים מחמת חסרון כיס, כגון טייפ, שאף על פי שלא רגילים להזיזו ממקום למקום, מכל מקום אם יש צורך בדבר, יש להקל לטלטלו, לצורך גופו או מקומו, כדין כל כלי שמלאכתו לאיסור. ולכן אם היה הטייפ מונח במקום שרוצים לשבת בו, או להניח על גביו מאכלים וכדומה, מותר לטלטלו ולפנותו משם למקום אחר.
ולסיכום: מוקצה מחמת חסרון כיס, הוא כל דבר שמקפידים עליו שלא להשתמש בו שימוש אחר מפני שהוא יקר. כגון, סכין של מילה, מצלמה, וכיוצא בזה.
ובהלכה הבאה נבאר יותר.
