הלכה ליום שלישי ח' כסלו תשפ"א 24 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נאור בן אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה:

"כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם.

"כלי שמלאכתו לאיסור", כלומר, כלי המיועד למלאכות האסורות בשבת. כגון, פטיש, איזמל, מעדר, מגריפה, מקדחה. שאסור לטלטלם בשבת, אלא לצורך גופם או מקומם. כגון, פטיש, בכדי לפצח בעזרתו אגוזים וכדומה. מעדר, בכדי לשבת במקום בו הוא מונח. אבל לטלטלם בכדי שלא ינזקו וכדומה, אסור.

"מוקצה מחמת גופו", כל דבר שאינו כלי, ואינו עשוי לכל מלאכה, כגון עצים ואבנים ומעות, שהם אסורים בטלטול בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. ואין היתר לטלטלם בידיו אפילו לצורך גופם או מקומם.

ועתה נבאר אופן נוסף של מוקצה, "מוקצה מחמת חסרון כיס". והיינו כלי שמקפידים שלא להשתמש בו תשמיש אחר מזה שהוא מיועד אליו, כגון סכין של שחיטה, או סכין של מילה, שהם יקרים ועדינים, ונזהרים עליהם מאד, הרי הם מוקצים מחמת חסרון כיס. וכן מכונת גילוח, ומצלמה, מלבד מה שהם מוקצים מחמת "כלי שמלאכתו לאיסור", הם מוקצים גם מחמת "חסרון כיס", ולכן אסור לטלטלם בשום אופן בשבת.

ולאור האמור, כתב בספר שמירת שבת כהלכתה, שכל מכשירי החשמל שרגילים להקפיד עליהם שלא יתקלקלו, דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס. כגון: טייפ, קסטות, תקליטים, מצלמה, בולי דואר, כרטיסיה של אוטובוס, ניירות ערך ומחשב.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שיש מן הדברים הללו שאינן מוקצים מחמת חסרון כיס, כגון טייפ, שאף על פי שלא רגילים להזיזו ממקום למקום, מכל מקום אם יש צורך בדבר, יש להקל לטלטלו, לצורך גופו או מקומו, כדין כל כלי שמלאכתו לאיסור. ולכן אם היה הטייפ מונח במקום שרוצים לשבת בו, או להניח על גביו מאכלים וכדומה, מותר לטלטלו ולפנותו משם למקום אחר.

ולסיכום: מוקצה מחמת חסרון כיס, הוא כל דבר שמקפידים עליו שלא להשתמש בו שימוש אחר מפני שהוא יקר. כגון, סכין של מילה, מצלמה, וכיוצא בזה.

ובהלכה הבאה נבאר יותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה, האם מזלגות המיועדים לאכילה(כלי שמלאכתו להיתר) מכסף, הם מוקצה מחמת חסרון כיס? ח' כסלו תשפ"א / 24 בנובמבר 2020

יבואר בעזרת ה' בהמשך הדברים, שאין דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס.   

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה