הלכה ליום חמישי כ"ה חשון תשפ"א 12 בנובמבר 2020

דינים כלליים בהלכות מוקצה

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את שורש דין טלטול מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו חכמים לטלטלם (להזיזם בשבת) מן הטעמים שהזכרנו.

ועתה נסביר כמה פרטים כלליים בהלכות מוקצה, בכדי שאחר כך הדברים יובנו היטב.
סוגים שונים באיסור מוקצה
כמה פרטים שונים יש באיסור מוקצה, ויש דברים שלא שייך בהם איסור מוקצה כלל וכלל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "מחמה לצל"
כלים שמלאכתן להיתר, כגון מזלגות וסכינים, וכן כסא ושלחן, שהמלאכה הנעשית בהם מותרת בשבת, (ולכן הם נקראים "כלים שמלאכתן להיתר"), שייך בהם מקצת איסור מוקצה. וכפי שביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא. וכגון קערה, שהיא מונחת בשמש, ועלולה להתקלקל מחמת כן, מותר לטלטלה בשבת ולהכניסה לבית. וזהו שנקרא טלטול "מחמה לצל", כלומר, ממקום שהשמש זורחת עליו למקום מוצל. ובכלי שמלאכתו להיתר, טלטול זה מותר בשבת. מה שאין כן בשאר דברים שהם מוקצים בשבת, שאסור לטלטלם מחמה לצל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "לצורך גופו או מקומו"
וכל שכן שמותר לטלטל בשבת כלים אלו בכדי להשתמש בגופם. כגון, מזלג לאכול בו, וקערה למלאת בה מים, וכן כל כיוצא בזה. או שהוא צריך את מקומם, כגון, שלחן שהוא רוצה לטלטלו בכדי לשבת במקום שהוא מונח עליו, הרי שמותר לטלטלו לצורך זה. אולם שלא לצורך כלל, אסור לטלטל בשבת אפילו כלי שמלאכתו להיתר.

כלים שמלאכתן לאיסור, מתי מותר לטלטלם?
כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מגריפה, מעדר, פטיש, שהמלאכות הנעשות בדרך כלל בכלים אלה, הם מן המלאכות האסורות בשבת, הרי שדינם חמור יותר, שאסור לטלטלם בשבת "מחמה לצל", אבל מותר לטלטלם לצורך גופן או מקומן.

כלי שמלאכתו לאיסור, טלטול לצורך גופו או מקומו
טלטול לצורך גופו כיצד? נוטל אדם פטיש בשבת ומפצח באמצעותו אגוזים. שאף על פי שהפטיש מוקצה, מכל מקום אם צריך להשתמש ב"גופו" לצורך דבר המותר, כגון לצורך פיצוח אגוזים, מותר לטלטלו בשבת.

טלטול לצורך מקומו כיצד? כגון שהיה המעדר מונח במקום שהוא רוצה לשבת שם, הרי שרשאי לסלקו משם ולשבת במקומו. ודין זה שייך בכלים שמלאכתם לאיסור.

מוקצה מחמת גופו
ויש דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, כלומר, מחמת עצמותו, כגון עפר, חול, אבנים. שמכיון שאינם ראויים לשום דבר בשבת, ולא היה בדעתו של האדם להשתמש בהם בשבת, הרי הם מוקצים, ואסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופן או מקומן.

לכן, אסור לטלטל בשבת אבנים, אפילו אם יש לו בהם צורך. וכגון שרוצה לכסות בור באבן גדולה, (במקום שלא שייך פיקוח נפש), או שרוצה לשחק בחול המיועד לבניה, וכיוצא בזה, אסור לטלטלם בשבת כלל וכלל.

ולסיכום: כלים שמלאכתם להיתר, כגון מזלגות וסכינים, מותר לטלטלם לצורך. כגון להוציא אותם ממקום שזורחת עליו השמש בכדי שלא יתקלקל. וזהו הנקרא "טלטול מחמה לצל".

כלים שמלאכתם לאיסור, כגון פטיש ומגריפה, אף שאסור לטלטלם מחמה לצל, מכל מקום מותר לטלטל לצורך גופם או מקומם. כלומר, פטיש שהוא צריך להשתמש בגופו, בכדי לשבור על ידו אגוז. או שהוא צריך את מקומה של המגריפה בכדי לשבת שם.

מוקצה מחמת גופו, הוא כל דבר שאינו ראוי לשום תשמיש, כגון אפר ואבנים, הרי שאסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך גופו או מקומו.

ובהלכה הבאה נרחיב יותר בעזרת ה'.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה