שאלה: האם מותר להזיז בשבת מזלג או סכין, סתם כך, ללא צורך?
בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את טעמי איסור מוקצה בשבת, שגזרו חכמים על כמה דברים שאסור יהיה להזיזם (לטלטלם) בשבת. וכמה מינים שונים יש לאיסור מוקצה. ועתה נבא לדון במוקצה מדין "כלי שמלאכתו להיתר".
כלי שמלאכתו להיתר, הוא כל כלי שהמלאכה שרגילים לעשות בו מותרת בשבת, כגון מזלג, או סכין, וכלים אלה, אין ספק שמותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ועל כן מותר ליטול בשבת מזלג בכדי להשתמש בו לאכילה, או מפני שאנו זקוקים למקום בו הוא מונח וכיוצא בזה.
והנה דעת לנבון נקל, כי רוב החפצים שאנו רגילים להשתמש בהם בשבת, הרי הם כלים שמלאכתם להיתר. ובכלל זה, סירים, צלחות, מגשים, כסא, שלחן, מפתח, וכן על זה הדרך. ומעתה עלינו לדון, האם כלים אלה, מותר לטלטלם בשבת אפילו שלא לצורך כלל, או שמא לא הותר טלטולם אלא לצורך בלבד.
מבואר בגמרא במסכת שבת (דף קכג:) שבתחילה גזרו רבותינו איסור מוקצה על כל הכלים, אף על אותם שמלאכתם להיתר, (מלבד מקצת כלים שהותרו בטלטול כפי שמבואר בגמרא), וכשראו חכמים שאין רוב בני אדם יכולים לעמוד בגזירה זו, חזרו והתירו וחזרו והתירו עוד ועוד מגזירת איסור מוקצה. ומבארת הגמרא, מאי חזרו והתירו חזרו והתירו? כלומר, עד כמה הקילו בגזירת איסור מוקצה המקורית? ומה התירו בפעם הראשונה שאמרו "חזרו והתירו", ומה התירו עוד בפעם השנייה שאמרו כן? ומשיבה הגמרא, אמר רבא, התירו כלי שמלאכתו להיתר, בין לצורך גופו בין לצורך מקומו, וחזרו והתירו אף מחמה לצל. כלומר, בתחילה התירו לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או מקומו, כגון להשתמש בו לצורך אכילה וכדומה. ואחר כך התירו לטלטלו אפילו מחמה לצל, וכגון כלי המונח בשמש ומתחמם מאד, והוא עלול להתקלקל, אף על פי שאינו זקוק לכלי לצורך איזו מלאכה, אלא רצונו לטלטלו אך ורק בכדי שלא יתקלקל, מותר לטלטלו בשבת.
ומלשון הגמרא דקדקו רבותינו הראשונים, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם בשבת.
ומכאן אנו למדים, שאף על פי שמותר לטלטל בשבת כל כלי שמלאכתו להיתר. אין זה אלא כאשר הטלטול נעשה לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלו. ואף שרוב בני האדם אינם זהירים בדין זה, חובה קדושה לפרסמו ולהזהר בו, כיון שאינו חומרא בלבד, אלא מעיקר הדין ממש.
וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שמי שמטלטל בשבת כלי רק מחמת שיעמום, וכגון שהוא משחק עם המזלג סתם כך, הרי הוא בכלל טלטול האסור בשבת. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בשם הערוך השלחן, שכל שיש לו איזה תענוג ממשי בטלטול, הרי זה נקרא לצורך. וכן כתב בשו"ת באר משה, שמי שיושב שעות ארוכות ליד שלחן אדמו"ר, ובכדי להשקיט את גורמי העצבים שלו, נטל מזלג מן השלחן והיה משחק בו, אין לערער עליו בזה, כיון שיש בזה צורך. אולם אם עושה כן שלא לצורך כלל, אלא אך ורק מתוך שעמום, אין להקל בזה.
ולסיכום: כלי שמלאכתו להיתר, כגון מזלג, או סכין, או כסא, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם, שרוצה להשתמש בהם למלאכתם, או אפילו לצורך עצמם, כגון שחס עליהם שיתקלקלו בשמש, ומכניסם הביתה לצל. אבל שלא לצורך כלל ועיקר, אין לטלטל כלי כזה בשבת. וכאשר נתבאר.
