הלכה ליום שלישי י"ג שבט תשפ"ד 23 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת

צפורה בת רבקה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

המשך סדר הקדימה בברכות

סיכום הדינים שלמדנו עד כה
בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות, לעיתים מחמת חשיבות המאכל ולעיתים מחמת חשיבות הברכה. וכפי שביארנו.

הקדמת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה
עד עתה למדנו, שכאשר מונחים לפני האדם שני פירות, האחד משבעת המינים, והשני שאינו משבעת המינים, יש להקדים פרי מסויים על פני חבירו. וכעת נותר לנו לבאר, כאשר מונחים לפנינו מיני פירות מפרי העץ, ומיני ירקות מפרי האדמה. כגון אבטיח (שברכתו בורא פרי האדמה) ותפוח, או מלפפון ותמר, האם יש לאחד מהם עדיפות על פני חבירו?

מחלוקת הראשונים
ובאמת שנחלקו בדין זה רבותינו הראשונים, שיש אומרים, שמכיון שברכת בורא פרי האדמה כוללת בתוכה גם את פירות העץ (שהרי גם האילנות גדלים באדמה), לכן ברכת בורא פרי האדמה נחשבת לפחות "מבוררת" מברכת בורא פרי העץ, ולפיכך יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא מבוררת יותר. וזו היא דעת בעל הלכות גדולות ועוד.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שאין דין קדימה במקרה זה, ודוקא לגבי ברכת שהכל, שהיא כוללנית מאד, לכן חשיבותה מועטת, ויש להקדים את ברכת בורא פרי העץ לפניה, אבל ברכת בורא פרי האדמה, אינה נחשבת לפחותה מברכת בורא פרי העץ, ואין סדר קדימה ביניהן כלל. וכן דעת רבינו האי גאון והרי"ף ועוד.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן ריא סעיף ג) כשיטת רוב הראשונים, שאין דין קדימה בין ברכת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. ולכן מי שמונחים לפניו פרי העץ ופרי האדמה, רשאי לברך על איזה מהם שירצה, ולטעום ממנו, ואחר כך יברך על חבירו. ולכן בנדון שלנו, שמונחים לפניו אבטיח ותפוח, רשאי לברך על איזה מהם שירצה. (ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ).

הקדמת פרי משבעת המינים על פני ירק האדמה
ולא זו בלבד שאין חיוב להקדים את פרי העץ לפרי האדמה, אלא אפילו אם פרי העץ הוא משבעת המינים, וכגון בדוגמא שלנו, כשהונחו לפניו מלפפונים ותמרים, שמלפפונים ברכתם בורא פרי האדמה, והתמרים ברכתם בורא פרי העץ והם משבעת המינים, גם כן אין חיוב להקדימם בתחילה. שלא אמרו שיש להקדים מין שבעת המינים על פני חבירו, אלא כששניהם ברכותיהם שוות, כגון תמרים ותפוחים. אבל כשבלאו הכי אין ברכותיהם שוות, וכגון מלפפונים ותמרים, אין כל חיוב להקדים את התמרים על המלפפונים.

ולסיכום: כאשר מונחים פירות, האחד מפרי האדמה והשני מפרי העץ, אין חיוב להקדים פרי מסויים על פני חבירו.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ)". ואני חיפשתי ולא מצאתי את זה בספרי מרן הרב אשמח מאד שתכתבו לי את המקור י"ד שבט תשפ"ה / 12 בפברואר 2025

המקור למה שכתבתי, הוא מירחון "קול סיני" חודש שבט שנת התשל"א, עמוד 20 סעיף יב, וציין שם למקור דבריו ביפה ללב בקונטרס אחרון סימן ריא, ובבן איש חי פרשת מטות. עיין שם.

כתבתם שמרן הרב כתב שטוב יותר להקדים ברכת "עץ" לברכת "אדמה", אולם מרן הרב בחזו"ע טו ברכות (עמ' רע ה) לא הביא את ה"טוב להקדים עץ לאדמה" ומשמע בהערה שם שזה לכתחילה שיכול להקדים "אדמה" לעץ" י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

לכתחילה אפשר לנהוג כפסק מרן השלחן ערוך, ולא לדקדק בסדר הקדימה בין בורא פרי האדמה לבורא פרי העץ, אבל טוב להחמיר לחוש לדעת הפוסקים החולקים על פסק מרן. וזו דעתו של מרן שליט"א כפי שכתבנו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם - כגון שנמצאים לפניו, לחם ותפוח, שאז חייב להקדים לברך על הלחם, מחמת חשיבותו, ורק אחר שיטעם מהלחם רשאי לברך על התפוח ולטעום ממנו.
שאלה: האם ברכת המזון לא פוטרת את הברכה על התפוח? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
דברינו הם לענין ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה של הלחם, שהיא ברכת המזון, בודאי שהיא פוטרת את התפוח מברכה אחרונה עליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה