הלכה ליום רביעי ט"ו אדר תשפ"ב 16 בפברואר 2022

המתפלל תפלת העמידה ושמע קדושה מהחזן

שאלה: מי שעומד ומתפלל תפלת שמונה עשרה, ובעודו מתפלל, התחיל החזן בחזרת התפלה, והגיע החזן לאמירת ה"קדושה" (נקדישך ונעריצך וכו'), האם עליו לענות קדושה אף בעודו מתפלל?

המתפלל ושמע קדושה כיצד ינהג?
תשובה: המתפלל תפלת שמונה עשרה, והגיעו הציבור לקדושה, מפני שהתחיל את התפלה אחרי רוב הציבור, או משום שהאריך מעט בתפלתו, אינו רשאי לענות עם הציבור. אלא עליו לשתוק, ולעצור מתפלתו, ולכוין לצאת ידי חובת הקדושה מהשליח ציבור. וכפי שלמדנו כמה פעמים, שהשומע דבר מפי השליח ציבור, והשליח ציבור מכוין להוציאו ידי חובה, יוצא השומע ידי חובתו, מדין "שומע כעונה", והרי זה כאילו אמר בעצמו את כל נוסח הקדושה. ואין השומע מדלג בשעת אמירת "קדוש קדוש קדוש", כיון שאין הוא אומר בעצמו כלום.

כאשר אין החזן מתפלל בקביעות
ומכל מקום, כתב הגאון רבי יוסף חיים בספר עוד יוסף חי, שמה שפסקו הפוסקים שהמתפלל ישתוק, ויכוין לצאת ידי חובתו מפי השליח ציבור, זהו דוקא במקום שהשליח ציבור הוא קבוע, ובקי בהלכה, ויודע שעליו להוציא ידי חובה את כל מי ששומע אותו. אבל אם אין החזן משמש כחזן בצורה קבועה, ואינו בקי בהלכה, הרי שמן הסתם לא יכוין להוציאו ידי חובה. ועל כן, לא נשקפת כל תועלת מכך שהמתפלל ישתוק ויעצור באמצע תפלתו, שבלאו הכי לא יצא ידי חובה. ולפיכך עליו להמשיך בתפלתו ולהתעלם לגמרי ממעשי הציבור והחזן.

ומרן הרב זצוק"ל הביא סיוע לדבריו, מדברי ספר חסידים, שכתב, מעשה בחכם אחד, שהיה מאריך בתפלה, ואמר, שאף כשעונים הציבור אמן יהא שמיה רבה (אף שכוונת הספר חסידים היתה ל"אמן יהא שמיה רבה", מכל מקום נוכל ללמוד מדבריו לענין הקדושה), אני איני מפסיק תפלתי לשמוע ולכוין, כי העונים אמן יהא שמיה רבה אינם מכונים להוציאני ידי חובתי, ואנחנו פוסקים שצריך שהמשמיע יכוין להוציא ידי חובה את השומע. וכן מתבאר עוד בדברי הפוסקים, שכל שאין החזן מכוין בפירוש להוציא ידי חובה את כל שומעיו, הרי אינם יכולים לכוין לצאת ידי חובה על ידו, ואין צורך לעצור ולהקשיב לקדושה מפיו.

כאשר אין קולו של החזן נשמע לכל אורך הקדושה
והוסיף עוד מרן הרב זצוק"ל, שאף במקרה שהחזן הוא קבוע ובקי בהלכה, מכל מקום, אם אין קולו נשמע היטב לכל אורך הקדושה, מחמת הציבור שעונה אחריו, גם כן אין צורך לעצור ולהקשיב לקדושה מפיו, שהרי אי אפשר לצאת ידי חובת הקדושה על ידו, כל שאין שומעים מפיו את כל הקדושה. ורק כאשר קולו של החזן גבוה, ונשמע היטב מעל לקולות הציבור, יש להמתין ולהקשיב לקדושה היוצאת מפיו.

כשהיה המתפלל עומד בסיום ברכת מחיה המתים
וכל זה דוקא כאשר המתפלל עומד באמצע התפלה, אבל המתפלל תפלת העמידה, וכשסיים ברכת "מחיה המתים" שמע את החזן מתחיל בקדושה, עליו לענות על כל הקדושה עם הציבור, כיון שזהו מקום הקדושה.

סיכום:
מי שעומד באמצע תפלת שמונה עשרה, והגיעו הקהל לאמירת הקדושה בחזרת התפלה, עליו לעצור ולהקשיב לחזן לכל נוסח הקדושה, ולכוין לצאת ידי חובה על ידי החזן. ואם החזן אינו בקי בהלכה, ואינו מכוין להוציא את שומעיו ידי חובתם, וכן אם אין קולו נשמע היטב לכל אורך הקדושה, אין צורך להמתין ולשמוע קולו, שבלאו הכי אי אפשר לצאת על ידו ידי חובה, כל שאין קולו של נשמע היטב, והוא מכוין להוציא את שומעיו ידי חובה.

וכל זה דוקא כשהיה המתפלל באמצע תפלת העמידה. אבל אם התחילו הציבור בקדושה, כאשר סיים הוא את ברכת "מחיה המתים", עליו לענות על הקדושה יחד עם הציבור.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה