הלכה ליום רביעי כ"ו תשרי תשפ"ד 11 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת

כל הנרצחים בפרעות שביצעו צוררי נפשינו

ארץ אל תכסה דמם, וכן לרפואת הפצועים, ולזכות השבויים האומללים, ולהצלחת חיילי ישראל בכל מקום שהם, ה' יתברך יעמוד לימין צדקם, וימגר את כל אויבינו, לא יותיר בהם נשמה, המה יאבדו ואנו נעמוד לעד לעולם עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שניים מקרא ואחד תרגום

"כל ישראל ערבים זה בזה" (סנהדרין כז:), ואם כך בכל עת, על אחת כמה וכמה, כאשר כל יושבי הארץ שרויים בצרה גדולה, וכמה אלפי משפחות בלחץ גדול, וחיילים צעירים לימים מחרפים נפשם בשדות הקרב, על כל אחד ואחד, אנשים ונשים, מוטלת חובה, לעורר את עצמו לרגש הנכון, להיות שותף בצער הציבור, ולהתפלל לה' בעומק הלב ובדמעות, שיעמוד לימין חיילינו, וישיב את כל השבויים לבתיהם לשלום לעבודתו יתברך, וכל אויבינו יכרעו ויפולו, ולא תהיה להם תקומה עולמית. ה' ישמע תפלתינו וירחם על שארית הפלטה, ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. 

- - - - - - - - - - - - 

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכין לו ימיו ושנותיו." (ופירוש "שניים מקרא ואחד תרגום", שיקרא את הפרשה פעמיים, ועוד פעם אחת את תרגום אונקלוס, כנדפס בחומשים). וכן צוה רבי יהושע בן לוי את בניו, שישלימו פרשיותיהם עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום. ובשם הירושלמי הביאו, שרבינו הקדוש גם הוא צוה את בניו שיקראו בכל שבוע את הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום.

ומה שאמרו "לעולם ישלים אדם" וכו', אין הכוונה שאין בזה חיוב ממש, וכאילו נאמרו הדברים על דרך עצה טובה, כי באמת מן הדין חייב אדם לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, וכמו שפסק הרמב"ם (פי"ג מהלכות תפלה) וזו לשונו: אף על פי שאדם שומע קריאת כל פרשיות התורה בכל שנה ושנה מפי שליח ציבור בכל שבת ושבת, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע סדר אותה פרשה של השבת, שנים מקרא ואחד תרגום. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפה ס"א) בלשון "חיוב".

ובתשובות הגאונים כתוב, (הגאונים, הם חכמי ישראל שחיו בסמוך לזמן חתימת התלמוד, לפני כאלף וארבע מאות שנה, וביניהם רב אחא משבחא ורב שרירא גאון, רבינו סעדיה גאון ורב נטרונאי גאון, ועוד. ועד אחרון, רבינו האי גאון, שחי בסמוך לתקופת הראשונים, רבינו חננאל, רבינו יצחק אלפסי, ורש"י). וששאלתם, תלמיד חכם שרוצה לשנות סדר לימודו (להמשיך בסדר הלימוד הרגיל שלו), ואינו רוצה להסדיר פרשיותיו עם הציבור, האם רשאי לעשות כן? תשובה, כך אמרו חכמים, שאף על פי שהוא חושק בתלמודו, אל יפשע מלהשלים פרשיותיו עם הציבור.

ולכתחילה יש לקרוא כל פסוק ופסוק שתי פעמים, ואחר כך את התרגום של אותו פסוק, ומכל מקום אם קרא כל הפרשה, ואחר כך חזר וקראה שוב, ואחר כך קרא את כל התרגום, יצא ידי חובתו.

ולסיכום: חייב אדם לקרוא את הפרשה בכל שבוע ושבוע, ואפילו תלמידי חכמים, חייבים לקרוא את כל הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום.
ובהלכה הבאה נתייחס ליתר השאלות, האם נשים מחויבות בקריאה זו, והאם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום תוך כדי קריאת התורה בבית הכנסת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מי שאינו מבין את תרגום אונקלוס, האם רשאי לקרוא פירוש רש"י במקום? כ"א חשון תשע"ט / 30 באוקטובר 2018

בכל מקרה צריך לקרוא את התרגום. ולאט לאט ילמד להבין את רוב הדברים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה