הלכה ליום חמישי כ"ד תמוז תשפ"ו 9 ביולי 2026

שינה בשבת – מרן זצ"ל בלילות שבת

שאלה: האם יש מצוה לישון בשבת, בכדי לקיים "שינה בשבת תענוג", או שעדיף יותר לעסוק במשך כל היום בתורה הקדושה?

תשובה:  כבר בדברי רבותינו הראשונים נזכר כי מצוה לישון בשבת, שהרי "שינה בשבת תענוג", ומצוה על האדם לענג את השבת בכסות נאה, ובמאכל ומשתה כראוי, וכן הדבר הזה, שמצוה עליו לישון בשבת, כדי לענג את השבת.

מי צריך לישון בשבת?
אולם בתלמוד ירושלמי (הביאו רבינו המאירי על מסכת שבת קיח:) אמרו, במה מענג את השבת? מר אמר, (כלומר, חכם אחד אמר), מענג אותה בשינה, ומר אמר (וחכם אחר אמר), מענגה בתלמוד תורה. ופירשו בגמרא, דלא פליגי (שאין כאן מחלוקת כלל), אלא שחכם אחד דיבר לגבי תלמיד חכם, ואילו החכם השני דיבר לגבי בעל בית.

וביאר רבינו המאירי, שתלמיד חכם שבכל ימות השבוע הרי הוא יגע בתורה, מצוה עליו לישון מעט בשבת, שלא יהיה שכלו לָאֶה (מתעייף) יותר מדי. אבל בעל בית, שאינו עוסק כל כך בתורה בכל ימות השבוע, מצוה עליו יותר שיעסוק בתורה ביום השבת.

אך רבותיו של המאירי פירשו את דברי הירושלמי להיפך. כלומר, תלמיד חכם, שתענוג גדול הוא בשבילו לעסוק בתורה, מצוה עליו לענג את השבת בתלמוד תורה, שהיא עיקר התענוג עבורו. ואילו בעל בית, שאינו מתענג כל כך בתלמוד תורה, מענג את השבת בשינה. וכדברי רבותיו של המאירי מתבאר בדברי עוד מרבותינו הראשונים. (הביאם מרן החיד"א במחב"ר סימן רצ).

ומבואר אם כן שיש מחלוקת בדבר, האם יישן אדם בשבת בצהריים, או שטוב לו יותר לעסוק בתורה.

על פי הקבלה
והנה על פי הקבלה, כפי שכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, מתבאר שהשינה בשבת טובה לצדיקים, ושרבינו האר"י בעצמו היה ישן בשבת שעתיים, בכדי לענג את השבת. ומבואר שהוא סובר כשיטת המאירי, שרק תלמידי חכמים יישנו בשבת, אבל בעלי בתים, טוב להם יותר שיעסקו בתורה כל היום כלו.

לכל הדעות איך יש לנהוג
ולכל השיטות, בודאי שלא נכון הדבר שאדם ישן בשבת כל היום כולו, כמו שיש נוהגים ללכת לישון מיד אחר סעודת הבוקר ועד תפלת מנחה וסעודה שלישית. שאין זו דרך נכונה לענג את השבת אך ורק בהנאות גופניות, ולגזול מהנשמה את כל תענוגה בתלמוד התורה הקדושה. וכבר אמרו רבותינו במדרש (תנחומא ויקהל), שהקדוש ברוך הוא נתן את השבת לישראל בכדי שיעסקו בה בתורה.

ובפרט בשבתות החורף, שהן קצרות מאד, והלילות ארוכים, שראוי לכל אדם לקבוע עצמו לשמיעת שיעורים וקריאת הפרשה ופירושיה מדי שבת בשבתו, ובשכר זאת יזכו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

הנהגות ממרן זצ"ל
ונזכיר כאן מדרכו בקודש של מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שבלילות השבת של החורף, היה מנהגו עוד בשנים שהיו בניו ובנותיו ילדים קטנים, שהיה לומד עד שעה מאוחרת בליל שבת. ומאחר והסעודה היתה מסתיימת בערך בשעה שמונה, היה יושב אחר כך במשך כמה שעות ולומד. ומאחר והבית היה קר מאד, לכן היה רגיל לקחת את מעילו, ומניח אותו למעלה מראשו, וכך היה מתכסה ולומד בחשק רב עד שעת לילה מאוחרת.

וסיפרנו פעם, שלפני קרוב לארבעים שנה, כשביקר מרן זצ"ל בארצות הברית, התארח בביתו של הרב רבי דוד עוזרי בניו יורק. וכמובן, שהרב עוזרי סידר למרן זצ"ל ולרעייתו הרבנית חדר מיוחד לישון בו.

בערב שבת, שאל מרן זצ"ל את הרב עוזרי, האם יש איזו מנורת לילה בסמוך לחדר, כדי שאוכל ללמוד מעט בליל שבת? השיב לו, בודאי, הנה סידרנו מנורה מיוחדת בתוך הארון הגדול שבחדר, וכאשר כבוד הרב יפתח את הארון, יאיר החדר, וכאשר יסגור את הארון, יוכל לישון.

בבוקר יום השבת, שאל הרב עוזרי את הרבנית, האם הסתדרתם היטב בחדר? השיבה לו הרבנית, אכן, היה טוב מאד, הרב לקח כסא, הכניסו לארון, סגר את דלת הארון אחריו, וישב ולמד כל הלילה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה