הלכה ליום ראשון ט' חשון תשע"א 17 באוקטובר 2010

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ר' הנרי ישועה בן רפאל פיטון ז''ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו רבי דוד

מלחמות שוורים

שאלה: האם מותר על פי ההלכה ללכת לחזות במלחמות שוורים הנערכות באצטדיון, או שיש איסור בדבר?

תשובה: הנה לפני שנים רבות נשאל בזה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, ותשובתו בענין זה היא יסוד מוסד לכל עניני צער בעלי חיים, ולהשקפה הנכונה על מדת הרחמים בה עלינו להתנהל ביחסינו לבריות.

והנה אין ספק, כי עצם ענין מלחמת השוורים, הוא בניגוד גמור לרוח תורתינו הקדושה, שהוא תרבות אנשים חטאים ואכזרים אשר לא כאלה חלק יעקב, כמאמר חז"ל (ביבמות עט ע"א) שלש מדות יש בישראל, ביישנים רחמנים גומלי חסדים. ונודע שאיסור צער בעלי חיים הוא מן התורה, שלכן ציותה התורה לפרוק המשא מעל חמורו של חבירו כשהוא רובץ תחת משאו. ולמדו מכאן בגמרא (בבא מציעא לא ע"א) שאיסור צער בעלי חיים מדאורייתא. ובמסכת שבת (קכח ע"ב) מבואר שהתירו רבותינו לעבור על איסור דרבנן בשבת בכדי להציל את הבהמה בשבת, וכמו שביארנו כבר, ולא התירו לעבור על איסור דרבנן בכדי לקיים מצות מילה. וכמבואר ברמב"ם (פרק ו מהלכות שבת הלכה י), ובשלחן ערוך אורח חיים (סימן שז סעיף ה). נמצא שחששו רבותינו לאיסור צער בעלי חיים יותר משאר מצות.

ואילו כאן, מרעיבים ומצערים את השור לפני כניסתו לזירת האיצטדיון, ואחר כך מתגרים בו ודוקרים אותו בכלי משחית, בכדי שישתולל ויקפוץ לנגח בקרניו. ואילו רבותינו אסרו לאדם לאכול לפני שיתן לפני בהמתו לאכול, כמו שנתבאר אצלינו. ובגמרא במסכת בבא מציעא (פה ע"א) אמרו, במעשה של רבינו הקדוש, שיש לרחם אף על שרצים טמאים, משום שנאמר ורחמיו על כל מעשיו ושכל המרחם על בריותיו של הקדוש ברוך הוא, מרחמים עליו מן השמים, וניצול מיסורים.

ורבינו חיים בן עטר בספר אור החיים (פרשת אחרי מות) כתב, שאסור לנו להמית ולהרוג בהמה או חיה, שלא הותרה לנו אלא שחיטה לאכילת בשרה וכיוצא בזה. ובשו"ת נודע ביהודה, נשאל אם מותר לעסוק בציד חיות לשם שעשוע, והעלה לאסור, הן משום שמביא עצמו לידי סכנה, והן משום שיש בזה אכזריות וצער בעלי חיים.

ולפי זה דעת לנבון נקל, כי הנכנס לאיצטדיון כדי לחזות במלחמת השוורים ומשלם דמי כניסה כאשר יושת עליו, חבר הוא לאיש משחית, ומסייע ידי עוברי עבירה. ובמסכת עבודה זרה (דף יח ע"ב), תנו רבנן, ההולך לאיצטדיון או לכרקום, ורואה שם את הנחשים (הנו"ן בפתח), ואת החברים, הרי זה מושב לצים, ועליהם נאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו. ופירש רש"י, ההולך לאיצטדיון, הוא מקום שמנגחים שם את השור. וכן אמרו עוד בגמרא עבודה זרה שם דרש רבי שמעון בן פזי, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אלו טייטראות וקרקסאות של גוים, ובדרך חטאים לא עמד, שלא עמד בקניגיון, ופירש רש"י, קניגיון, צידת חיות על ידי כלבים, שכל מעשיהם לשם שחוק וטיול. ובספר אור זרוע הגדול (חלק ב הלכות שבת סימן פג) כתב, שכל הצד חיות על ידי כלבים לא יזכה לראות בשמחת לויתן, כמבואר במדרש רבה ויקרא (פרשה יג סימן ג).
 
ומכאן הסיק מרן הרב שליט"א לענין הלכה, שבודאי שחלילה ללכת למקומות שמשתעשעים במעשה אכזריות על בעלי חיים, והם גורמים להטביע באדם מדה רעה ומושחתת של אכזריות, ומשחית נפשו הוא יעשנה. ולא כאלה חלק יעקב. ולכן הדבר ברור שמצוה להודיע ברבים שלא ללכת למקומות כאלה. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

א - כיצד יש לנהוג עם עכברים שנתפשים במלכודת והם עדיין חיים במלכודת?.
ב – כיצד לנהוג בעכברים שנתפשו במגש שמרוח בדבק באופן כזה שאין אפשרות לעכבר להימלט?. י"א חשון תשע"א / 19 באוקטובר 2010

שלום רב!

במקרה של בעל חיים מזיק, כמו עכברים, מותר להרגם כשיש בכך צורך, ואין בזה חשש משום צער בעלי חיים.

בברכה,
הלכה יומית.

רציתי לשאול אם מותר להרוג נמלים, מקקים ושאר חרקים שיש בבית?
או עוברים על צער בע"ח? י' חשון תשע"א / 18 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להרוג נמלים וכדומה שמזיקים ומפריעים לבני האדם בביתם, ואין בזה איסור צער בעלי חיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה