הלכה ליום שני י"ב תמוז תשפ"ב 11 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואת הילד

ליאון בן לאה וארי הי"ו

שניפצע בתאונה בזכות ההקדשה והלימוד הקדוש ברוך ישלח לו רפואה שלמה במהרה אמן.

הוקדש על ידי

משפחת שמלאשוילי ווקנין חן

פרטים בענין אכילת גבינה אחרי בשר

בהלכות הקודמות ביארנו, שלאחר אכילת מאכלי בשר, יש להמתין שש שעות, לפני שיאכל מאכלי חלב.

יולדת ומניקה
יולדת, בתוך שלושים יום מלידתה, יכולה לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר, ואינה צריכה להמתין שש שעות, אלא די לה שתנקה שיניה היטב, ואז רשאית לאכול מאכלי חלב. ואישה מינקת שצריכה לחלב כדי שיהיה לה מה להניק, כתב הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, שיכולה להקל לאכול מאכלי חלב אחר שתמתין שעה אחת מזמן אכילת הבשר, ונכון שתנקה את שיניה היטב כדי שלא ישארו בהם שאריות של בשר.

תבשיל של בשר, ללא הבשר עצמו
האוכל תבשיל של בשר, ולא אכל מהבשר עצמו, כגון בשר המבושל ברוטב ,ואכל רק מהרוטב ורוצה אחר כך לאכול גבינה. כתב בספר כנסת הגדולה, שהמנהג להחמיר בזה כדין מי שאכל מהבשר עצמו, ואף אם אינו רוצה לאכול גבינה ממש, אלא תבשיל שיש בתוכו גבינה, גם כן צריך להמתין שש שעות. וכן כתב הגאון רבי עקיבא איגר, וכן פסק בספר בן איש חי.

וכפי שכתבנו בהלכה שפורסמה לאחרונה, שמעיקר הדין המיקל להמתין חמש וחצי שעות בין אכילת בשר עוף לאכילת מאכלי חלב, יש לו על מה שיסמוך. וכתבנו להקל בזה במאכלי עוף. כמו כן יש להקל בזה באדם שאכל תבשיל בשר, בלי הבשר עצמו. שרשאי להמתין חמש וחצי שעות ולאכול מאכלי חלב.

ולסיכום: יולדת, בתוך שלושים יום מלידתה, רשאית לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר, בתנאי שתנקה את שיניה היטב, שלא תשאר שם ממשות של בשר. וכן אשה מניקה, שצריכה לשתות חלב לצורך ההנקה. רשאית לשתות חלב אחרי בשר, בתנאי שתמתין לכל הפחות שעה אחת, וטוב שתנקה שיניה היטב.

האוכל תבשיל בשר ללא הבשר עצמו, צריך להמתין שש שעות לפני שיאכל מאכלי חלב. ואם ימתין חמש וחצי שעות בלבד, יש לו על מה שיסמוך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה