הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ג 28 בדצמבר 2022

אכילת עוגות לפני הבדלה

שאלה: מי שהיה אוכל עוגות ועוגיות לקראת צאת השבת, ושקעה החמה, האם מותר לו להמשיך לאכול, או שעליו להפסיק מיד את אכילתו עד שיעשה הבדלה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כי אסור לו לאדם לטעום שום דבר מזמן שקיעת החמה במוצאי שבת, עד שיעשה הבדלה כדת וכדין. וכתבנו, שמכל מקום אם היה יושב ומיסב לסעודה שלישית עם פת לחם, ושקעה החמה, אינו צריך להפסיק את סעודתו, שאין זה כבוד השבת להפסיק כך את הסעודה הנערכת לכבודה. אלא מסיים את סעודתו, ומתפלל ערבית ומבדיל. והבאנו עוד, שמי שלא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה כבר החמה, רשאי להתחיל בסעודה שלישית עוד כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, שהוא זמן "בין השמשות". אולם אם הגיע כבר זמן צאת הכוכבים (שבסיום בין השמשות), אינו יכול להתחיל עוד בסעודתו.

ומעתה נבא לנדון שאלתינו, האם דין האוכל עוגות שווה לדין האוכל סעודה עם פת, שאינו חייב להפסיק את אכילתו, או שדינו כדין השותה יין או שאר משקאות, שחייב להפסיק מיד את שתייתו?

ושורש הספק בזה, כי בסעודה שהיא סעודה של קבע, עם פת לחם, לא חייבו חכמים שיפסיק את הסעודה מזמן שיצאה השבת. אבל לעומת זאת, אם היה שותה יין או אוכל פירות, הרי חייב להפסיק את אכילתו מיד עם שקיעת החמה. ויש להסתפק אם דין אכילת עוגות שווה לדין אכילת סעודה עם פת, או שמכיון שאין קביעות כל כך באכילה זו, חייב להפסיק מיד בצאת השבת.

ובספר ערוך השלחן כתב, שנראה לו, שמכיון שאכילת עוגות אינה אכילת קבע, שהרי אינו נוטל את ידיו ואינו צריך לברך אחר כך ברכת המזון, ממילא אין אכילה זו חשובה כסעודה. ועל כן אם היה אוכל ושקעה החמה, חייב להפסיק מיד לאכול. עד שיבדיל. וכן דעת עוד מרבותינו הפוסקים. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. וכן כתב הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בספר ילקוט יוסף.

ומכל מקום לעומתם, כתב הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, שמכיון שעיקר הטעם שבסעודה עם פת אינו צריך להפסיק, הוא מפני שאכילתו היא לכבוד השבת, אם כן הוא הדין גם כאשר אוכל עוגות לצאת ידי חובת סעודה שלישית, שגם כן אינו חייב להפסיק את סעודתו עם שקיעת החמה. ומרן רבינו הגדול זצ"ל הביא שכן מוכח בתוספות רבינו פרץ, שכתבו בפירוש, שהטעם שצריך להפסיק כאשר הוא שותה, הוא משום שכל שתיה ושתיה היא נפרדת מחברתה, מה שאין כן באכילה, שהכל אכילה אחת. ומשמע שיש להקל בדין זה אף באוכל מיני מזונות, שאינו חייב להפסיק את סעודתו, מכיון שעל כל פנים אכילה היא קביעות גדולה יותר משתיה. ובפרט באכילת מיני דגן.

ולענין הלכה כתב, שהאוכל עוגות ועוגיות בשבת, ושקעה החמה, אינו  חייב להפסיק מיד את אכילתו, אלא רשאי להמשיך לאכול עד סוף זמן בין השמשות. כלומר, עד כרבע שעה (ומעט פחות) מזמן שקיעת החמה. (כיון שבלאו הכי בזמן זה יש מחלוקת אם אסור להתחיל בסעודה, וכמו שביארנו). אבל לאחר זמן צאת הכוכבים, כלומר, עם סיום בין השמשות, יפסיק את אכילתו, עד שיבדיל על הכוס.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי מה שכתבתם יוצא שהילקוט יוסף חולק על אביו? כ"ה אדר ב תשע"ט / 1 באפריל 2019

הגאון ילקוט יוסף כתב דבריו לפני שיצא לאור ספרו של מרן זצ"ל. ולאחר מכן כשראו דברי מרן זצ"ל, כתבו כדעתו.

סעודה שלישית על פת, האם חייב להפסיק בצאת הכוכבים? י"ז אב תשע"ח / 29 ביולי 2018

סעודה שלישית עם פת, רשאי להמשיך בה, ואינו פוסק בצאת הכוכבים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה