הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשפ"ו 14 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב אהרון בן חנה הי"ו

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם מותר לשבח את הקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות, גם בשבחים שלא נזכרו בנוסח התפילה?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לאדם להוסיף על שבחי ה' בתפילה, כלומר, כאשר אומר אדם בתפילה "האל הגדול הגבור והנורא", אסור לו להוסיף על שבחים אלה, כי גנאי הוא להוסיף על שבחי ה', שבלאו הכי לא נוכל להקיף את כולם.

והנה דעת רבינו יצחק מבעלי התוספות, שלא אמרו חכמינו שאסור לאדם להוסיף על שבחו של ה', אלא בנוסח התפילה דוקא, אבל בשירים אחרים שמחבר אדם לכבוד ה', אין בדבר איסור. וכדבריו נקטו להלכה עוד רבים מרבותינו הפוסקים. ולדבריהם מובן, כיצד נהגו רבותינו הקדמונים, רבי יהודה הלוי, רבי אברהם אבן עזרא, רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, להוסיף הרבה על שבחי ה' יתברך, כי לא אסור הדבר אלא בנוסח התפילה דוקא, אבל בשאר תחנונים שבין אדם לעצמו, אין לחוש בזה לאיסור כלל.

אולם מדברי רבינו הרמב"ם משמע, שיש לאסור בזה אפילו בתחנונים אחרים שמחבר אדם לעצמו, מחוץ למסגרת התפילה. ולכן בספר מורה הנבוכים, האריך רבינו הרמב"ם לדבר בגנות המשוררים והמליצים שמרבים בשבחי ה' יתברך. וכדבריו כתבו עוד מרבותינו הראשונים.

אולם מנהגינו לקרות בשירי רבי אברהם אבן עזרא וחביריו, וכפי שהעיד מרן הבית יוסף, שהמנהג להקל בדבר כדעת רבינו יצחק.

אולם יש עוד דיעה בדבר, והיא שיטת תלמידי רבינו יונה והריטב"א, שכתבו דבר המתקבל בטעמו, שלא אסרו רבותינו להוסיף בשבחי ה' יתברך, אלא דוקא בתארים ובשמות, כגון "חזק", "חכם", וכיוצא בזה, אך אם מספר אדם מנפלאות ה' יתברך בהנהגת העולם, כגון שמספר מעשי נסים, ומענין השגחת ה' בעולמו, אין איסור בדבר. ויש מפרשים כן אף בדעת רבינו הרמב"ם. (וגם בזה המנהג כדבריהם להקל על כל פנים מחוץ לנוסח התפילה, כשמשורר בינו לבין עצמו).

ומכל מקום גם לדבריהם, בברכות הראשונות שבתפילה, אין להוסיף שום שבח על שבחי ה' יתברך, שהרי בכך משנים ממטבע שטבעו חכמים בנוסח הברכות, כמו שנתבאר.

(ומלבד כל הנ"ל, יש להעיר, שכאשר אדם מדבר כלפי ה' יתברך, אינו יכול לדבר מכל העולה על לשונו, שלפעמים אין לשונו מכוונת יפה, ואפילו בבקשות שאומר לפני ה', צריך שיתבונן לפני שמוציא מילה מפיו, כי אם יבקש אדם בקשותיו בלשון מוטעה, יכול לגרום רעה לעצמו. וכבר האריכו בזה הפוסקים. ובזמנינו מצויים שירי משוררים בני דורינו, שאינם יודעים לחבר שירות ותשבחות בצורה נכונה, ולעתים מדברים כלפי ה' כדבר איש אל רעהו, בחוסר כבוד, ונמצאת כוונתם רצויה אך מעשיהם אינם רצויים. ולשומעים ינעם).

ומכל מקום לכל הדעות, הטוב מכולן הוא, שאם ירצה אדם להוסיף בשבחי ה' יתברך, לא יוסיף תארים חדשים לגמרי, אלא ישתמש בשבחי ה' הנזכרים כבר בפסוקים. וכן סיים מרן השלחן ערוך (סימן קיג), כי הנכון הוא הוא שמי שירצה להאריך בשבחי ה', יאמר אותם בפסוקים.

ולסיכום: בשלוש הברכות הראשונות בתפילה, לכל הדעות אין להוסיף שום דבר, בכדי שלא לשנות מנוסח הברכה. ומחוץ לתפילה, אם ירצה אדם לשורר משירי הקדמונים בשבחי ה' יתברך, יש לו על מה שיסמוך, וכן המנהג להקל. אולם הנכון הוא למי שירצה להאריך מעצמו בשבחי ה', שיאמר כן בלשונות הפסוקים הנמצאים בתנ"ך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה