שנינו בפרקי אבות, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, "והַעַמידו תלמידים הרבה", ועשו סייג לתורה.
מובא באבות דרבי נתן, בית שמאי אומרים, אל ישנה אדם (לא ילמד אדם) אלא למי שהוא חכם ועניו ובן תורה. ובית הלל אומרים, לכל אדם ישנה, כי הרבה פושעים היו בהם בישראל, ובשביל שנתקרבו ללימוד תורה, יצאו מהם צדיקים וחסידים.
והנה טעמם של בית שמאי הוא מובן מאד, כי אם ישנה אדם לתלמיד שהוא אינו עניו, הרי שהוא עלול לגדול קצת בתורה, ומיד יחשוב עצמו לחכם גדול, וימהר לחלוק על גדולי הדור, ויביא לחורבן גדול במעשיו. וכן אם ילמד אדם תלמיד שהוא אינו חכם, הרי שגם אם ילמד תורה כמה שנים, עדיין מחמת טפשותו ימהר לפרש את דברי התורה בצורה מעוותת, ויביא גם הוא לחורבן גדול. וכן על זה הדרך. וכבר ההיסטוריה הוכיחה על כמה תלמידים בלתי הגונים, שלמדו כמה שנים תורה, ואחר כך הלכו והסיתו והדיחו את ישראל. ואילו לטעמם של בית הלל, כדאי לנו להכנס לסיכון זה, ולו מפני שעל ידי מאור התורה רבים מאד התקרבו לדרך התורה, ויצאו מהם כמה צדיקים וחסידים.
ועל אף שהלכה כבית הלל, שיש ללמד את התורה לכל אדם, מכל מקום אין הכוונה ללמד כל אדם ממש, כמו שאמרו בחולין (קלג.) שהשונה לתלמיד שאינו הגון, נופל בגיהנם. ופירש מרן רבינו הגדול זצ"ל, שזהו כאשר ידוע לנו בודאות שהתלמיד הזה הולך בדרך שאינה טובה, אבל לסתם אדם שמעשיו סתומים, מצוה ללמדו תורה.
ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל, שבזמנינו נראה שיש ללמד תורה אפילו לתלמידים שאינן הגונים, כל שהם נראים בדרך של "תינוק שנשבה", שמחמת חינוך קלוקל אינם שומרים כדת תורה ומצוות, ולכם יש לקרב גם את האסירים בבתי הסוהר שנשפטו על עבירות חמורות שבידם, כי עדיין מצוה ללמד אותם ולשקם אותם וללמדם מוסר, כאשר עינינו הרואות שרבים מהם חזרו למוטב, וכל אחד מהם הוא עולם מלא. וכן הורה לנו פעם, ללמוד עם צעיר אחד שהיה בן תורה, ובעוונות הרבים נעשה פורק עול, שאולי על ידי זה יוכל לשוב למוטב. (אבל באמת מי שרואים שאינו לומד אלא על מנת לקלקל, אסור ללמדו תורה).
וכן יראה כל אדם, לקרב את קרוביו כמה שיוכל, החלש יאמר גיבור אני, לזַכותם בתורה ובמצוות כמה שניתן, ואל יכביד עליהם יותר מדאי בדברים, רק ידבר איתם בדרכי נועם, שיראו לקבל על עצמם ולו קבלה אחת טובה, שמתוך כך יתקדמו הלאה והלאה, ואפשר שיצאו מהם כמה צדיקים וחסידים. ועל ידי הרשמת החברים ל"הלכה יומית" בהסכמתם, זוכים בזה ללמדם תורה יום יום, ומאור התורה שילמדו ודאי יקדם אותם מאד מבחינה רוחנית, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכפי שראינו ברוך ה' פרי בעמל זה, שכיום יש להלכה יומית כשלושים אלף מנויים קבועים (בן פורת יוסף, כן ירבו) הלומדים את ההלכות דבר יום ביומו, ועוד רבים מאד שמקבלים את ההלכות בדרכים אחרות, ועולים ומתעלים ונעשים יודעי תורה, אשריהם ואשרי חלקם.
