הלכה ליום חמישי י"א אייר תשפ"ב 12 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מדת הענווה

שנינו בפרקי אבות, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. ולכאורה, היה נכון יותר לומר, משה קיבל תורה "מאת ה'", שהרי לא הר סיני נתן למשה את התורה, ולכאורה אין כאן המקום לציין את המיקום הגיאוגרפי של מתן התורה, אלא ממי נתנה, כפי שאחר כך מתואר למי מסרה, ליהושע, ויהושע מסרה לזקנים.

וביאר מרן רבינו הגדול זצ"ל, כי יש להסביר את הענין על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש, שבשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתת את התורה לישראל, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו, זה אומר, עלי התורה ניתנת, וזה אומר, עלי התורה ניתנת, (וכמובן שאין הכוונה בזה שההרים עצמם הלכו ודיברו אלה עם אלה, כי ההרים הם דוממים, אלא יש לפרש הכוונה, שהמלאכים הממונים על אלה ההרים, רצו מאד שהתורה תינתן על ההר שבאחריותם. ויש בזה עוד פירושים שונים), תבור בא מבית אלים, וכרמל בא מאספמיא. אמר להם הקדוש ברוך הוא, "למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלהים לשבתו אף ה' ישכון לנצח". כלומר, למה תעשו דין עם הר סיני, והרי כולכם בעלי מומים ("גבנונים") לעומת הר סיני. כלומר, קורא הקדוש ברוך הוא לכל ההרים הגאים, בעלי מומים. וסיני שאינו גאה, אלא עניו, שהוא נמוך מכל ההרים, נחשב שאינו בעל מום לעומתם. ומכאן אמר רב אשי, כל המתייהר, הרי הוא בעל מום.

ולפי זה יש ליישב את שאלתינו, במה שאמר התנא "משה קיבל תורה מסיני", כי הכוונה בזה, שלא תאמר, מה הטעם שזכה משה רבינו לקבל את התורה בהר סיני, ולא אדם אחר, על זה אמר, משה קיבל תורה "מסיני", שכשם שהר סיני זכה שעליו תנתן התורה מחמת ענותנותו ושפלותו, מזה הטעם זכה גם כן משה רבינו עליו השלום לקבל את התורה, כיון שהיה עניו מאד. וכמו שהעיד עליו השם יתברך, "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". ואמרו במדרש, מה תלמוד לומר "מכל האדם", אלא שהיה עניו מאד ואינו מתגאה במדה מן המדות שבני אדם מתגאים בה, כגון החכמה והנבואה והמלכות, ואף על פי שהיו בו כל המדות הללו, היה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ולכן כשאמר משה להקדוש ברוך הוא "מי אנכי כי אלך אל פרעה", אמר לו הקדוש ברוך, זה לך האות כי אנכי שלחתיך, שהיא הנותנת, בגלל שאתה ממעט את עצמך, אני שולח אותך ולא את איש אחר.

והנה במה שקרא השם יתברך לבעל גאווה בעל מום, מה שאין כן בעלי המדות אחרות, יש להסביר קצת, כי בעלי רוב המדות הרעות, אינם בעלי חסרון גדול כבעל הגאווה, שהרי מי שהוא כעסן, בנקל יוכל לדעת לכל הפחות את חסרונו שהוא כועס מהר. וכן מי שהוא קמצן, בתוך זמן לא רב, יבחין כי קשה לו לתת מממונו יותר משאר חבריו, וידע שיש בו ממדה זו של הקמצנות, מה שאינו כן בעל הגאווה, שיוכל אדם להיות גאה כל ימיו, ולעולם לא יבחין במדה מגונה זו הנמצאת בו. ולכן כל אדם חייב לשים לב על עצמו, שלא יתדרדר למדה מושחתת זו של הגאווה, שאין הקדוש ברוך יכול לסבול את מי שהוא גאה, כמו שנאמר "תועבת ה' כל גבה לב", אבל מי שהוא עניו, הוא חביב מאד לפני ה', שבזכות מדה זו זכה משה לקבל את התורה שהעמידה את אומתינו כאומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

היום בבית סםר אמרתי נטילת ידיים ושחכתי שהביאו לי מעדן של שהכל אז אמרתי למדנו חוקיך. עשיתי מה שצריך לעשות? י"א אייר תשפ"ב / 12 במאי 2022

לא כל כך הבנתי את השאלה. אם הכוונה היא שנטלת ידיים כדי לאכול פת לחם, ואחר כך ראית שאין לך פת לחם, או שאינך רוצה לאכול פת לחם, אינך חייב לאכול לחם, ולא לומר למדני חוקך. נטילת ידיים ניתקנה למי שהתכונן לאכול לחם, ואם אחר כך הוא התחרט מאיזו סיבה, אין כאן ברכה לבטלה. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה