שאלה: האם מותר לקרוא בלילה פרקי תנ"ך או תהלים, או שיש בזה איסור על פי הקבלה? והאם יש להקל בדבר יותר כאשר הקריאה נעשית לצורך חולה או יולדת?
תשובה: מרן החיד"א בספרו שו"ת יוסף אומץ (סימן נד) הביא דברי רבינו האר"י שאין ראוי לקרוא מקרא (תנ"ך) בלילה. וטעמו מבואר שם על פי הקבלה. וכתב שבירושלים וחברון אף שנזהרים שלא לקרוא מקרא בלילה, מכל מקום מנהג קדום שבכל לילה באשמורת (לפני הזריחה שעדיין לילה) קוראים תהלים. וכתב ששמע ממקובל מופלא בדורו (הוא הרש"ש, רבי שלום שרעבי, שמרן החיד"א למד אצלו קבלה יחד עם חבירו הגאון רבינו יום טוב אלגאזי ז"ל) שאמר שאין התהלים בכלל אזהרת האר"י ז"ל, ויש סמך לזה ממה שאמרו במדרש (ב"ר פ"ר סח ס"י יד) שיעקב אבינו היה קורא תהלים בלילה. וגם אדונינו דוד רוב תהלותיו יסדם ואמרם לראש אשמורות. וסיים מרן החיד"א, והאמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואל אותי, אני אומר שיש לו על מה שיסמוך, אולם אני בעצמי ירא (חושש) אנכי מלקרוא תהלים בלילה כי אם בליל שבת קודש. נמצא שמרן החיד"א היה חושש שדברי האר"י נאמרו אף לענין ספר תהלים ולכן היה נזהר אף מקריאת תהלים בלילה. וכן כתב רבינו יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים (ח"ב ס"ב) שגם הוא נזהר על פי דברי החיד"א מלקרוא תהלים בלילה, אולם אם הוא רואה אדם שקורא תהלים באשמורת, אין הוא מעיר לו על כך, אך הבא לשאול, נאמר לו שלא יקרא תהלים אלא ילמד תורה שבעל פה, כגון משנה וגמרא וכיוצא בזה. (אבל בליל שבת מותר לגמרי לקרוא תהלים).
אולם הרב המקובל מוהר"י ניניו בספר אמת ליעקב (דף קז ע"ג) כתב שלמרות דברי החיד"א, כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לקרוא תהלים בלילה אחרי חצות הלילה (שאז לכל הדעות שייך פחות הטעם לאסור קריאת תהלים מאשר קודם חצות הלילה).
ובשו"ת ישכיל עבדי כתב שמדברי החיד"א נראה שחזר בו ממה שכתב לחוש לאסור גם קריאת תהלים בלילה, ולפיכך כתב גם הוא שעל כל פנים אחרי חצות הלילה יש להקל בקריאת תהלים.
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל העלה שיש להקל בקריאת תהלים בלילה אחרי חצות הלילה, מפני שבודאי מרן החיד"א עצמו חזר בו ממה שנסתפק בשו"ת יוסף אומץ הנ"ל, שהרי ביומנו של החיד"א משנת תקס"ג (1803) כתב בזו הלשון: טבת, אור ליום ג', הייתי חולה, ובלילה לא ישנתי, וקראתי כל התהלים ואחר כך הלכתי לתפילה בס"ד. נמצא שגם החיד"א דעתו הייתה להקל בזה, משום שהתהלים אינו בכלל האיסור, הלכך, הקוראים תהלים אחר חצות הלילה, בודאי שיש להם על מה שיסמוכו.
והנה ככל הדברים הנ"ל כתב מרן הרב זצ"ל לפני שנים רבות, וכן פרסמנו ב"הלכה יומית" לפני מספר שנים. אולם כל הדברים לא יכונו אלא כאשר קורא אדם מקרא, חומש, או נביאים, או תהלים, והוא קוראם בדרך קריאה בלבד, כדרך שלומד אדם איזה דבר. אבל עתה יצא מרן הרב זצ"ל לדון כאשר האדם שקורא תהלים אינו מתכוין לשם קריאה ולימוד, אלא הקריאה היא דרך תפילה ותחנונים, לתועלת חולה או אשה המקשה ללדת. שאז יש לדון בדבר להיתר יותר, וכמו שכתב בספר שו"ת מי יהודה, שאין שייכות בין האיסור ללמוד מקרא בלילה, לבין אדם הקורא בדרך תפילה ותחנונים, שהרי אנו אומרים כמה וכמה פסוקי תהלים בלילה בנוסח קריאת שמע על המטה. ולכן העלה להלכה שאין איסור בקריאת תהלים בלילה, אפילו קודם חצות הלילה, כל שקורא כן לתועלת חולה או יולדת, שאז אין שום איסור בדבר. וכן כתבו להקל עוד רבים מרבותינו האחרונים, ומהם, הגאון מקלויזנבורג (האדמו"ר מצאנז, מייסד קריית צאנז בעיר נתניה), ובשו"ת בצל החכמה, ובשו"ת באר משה, ועוד ועוד.
ולכן העיקר להלכה, שאם קורא אדם תהלים או חומש בלילה, הנכון הוא שלא יקרא בהם אלא אחר חצות הלילה, ולא בתחילת הלילה. אבל כאשר הקריאה היא לתועלת חולה, או לתועלת אשה המקשה ללדת, מותר לקרוא תהלים אף קודם חצות הלילה, מכיון שאין הקריאה הזו שהיא בדרך תחנונים, בכלל האיסור לקרוא מקרא בלילה. וה' יתברך ישמע תפילתינו ויחיש רפואה וישועה לכל בית ישראל.
