תשובה: הנה לעצם עריכת והכנת השעון שיצלצל בשבת, לכאורה יש לדון בזה לאיסור, שהרי הזכרנו כבר בעבר את דברי הברייתא במסכת שבת (דף יח.), "אין נותנים חטים לתוך ריחים של מים כדי שיטחנו ביום השבת". כלומר, אסור להכניס חטים לפני כניסת השבת, לריחים (כעין מכונה לטחינת חטים, המופעלת על ידי תנועת גלגל מים בשבת). ואף על פי שלא נעשית כאן כל מלאכה בשבת עצמה, שהרי מניחים את החטים מערב שבת, והם הולכות ונטחנות מאליהן על ידי תנועת המים בשבת, מכל מקום, הואיל והריחים משמיעות קול רעש בשבת, יש בזה משום זלזול בכבוד השבת. ונחלקו רבותינו בגמרא אם להלכה אנו תופסים כדברי הברייתא. כי יש מי שמפרש שדברי הברייתא הם לכל הדעות, ולפיכך אסור להתחיל מלאכה מערב שבת בדבר המשמיע קול בשבת עצמה, ויש אומרים שדברי הברייתא תלויים במחלוקת אחרת בין בית שמאי לבית הלל, ולדעת בית הלל אין לחוש להשמעת קול שכזו בשבת, ומותר להכניס חטים לריחים מערב שבת על מנת שיטחנו בשבת עצמה.
ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן רנב), שמותר לתת חטים לתוך ריחים של מים סמוך לחשיכה (לפני כניסת השבת), ואין חוששים להשמעת קול שיאמרו ריחים של פלוני טוחנות בשבת. וכתב על זה הרמ"א (שלאורו הולכים יוצאי אשכנז), ויש אוסרים בריחים, וכן בכל דבר שיש לחוש להשמעת קול, וכן נוהגים לכתחילה, אבל במקום הפסד יש להקל.
ומעתה נבא לנדון שלנו, שלכאורה לפי דברי הרמ"א שאסור לגרום שיצא קול רעש בשבת, כמו כן אסור לגרום להפעלת קול רעש שגורם השעון מעורר, שהרי יש בזה זלזול בכבוד השבת, שנראה כאילו יהודי מפעיל את השעון בשבת וגורם לרעש בשבת. ולפי זה למנהג האשכנזים יהיה אסור להפעיל שעון מעורר שיצלצל בשבת.
וכן פסק להלכה הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חאו"ח ח"ד סימן ע), שלמנהג האשכנזים ההולכים לאורו של הרמ"א, יש לאסור הפעלת שעון מעורר בשבת, אם הוא קול שנשמע גם מחוץ לחדר שהוא נמצא בו. (אבל אם אין הקול חזק כל כך, ואינו נשמע אלא באותו חדר שהשעון נמצא בו, אף הוא כתב להתיר). ומבואר מזה שדעתו של הגאון היתה להשוות הפעלת שעון מעורר לכל כלי המחולל רעש בשבת.
אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה שהובאה בספר ילקוט יוסף (שבת א' עמ' פט) הביא דברי כמה אחרונים הסוברים שיש להקל בזה אף לשיטת הרמ"א. שהרי לכל הדעות, אם אין הקול נשמע ממש מחמת פעולה שנעשית שמיד לאחריה הוא בא, כמו בהפעלת ריחים, אלא רק לאחר זמן, אין לאסור בזה מחמת השמעת קול. ועוד יש להוסיף על כך, שהרי רוב בני אדם אינם מכוונים בכל יום את השעון שיצלצל, אלא הוא מוכן אצלם בכל יום ויום להקיצם משנתם. ובאופן כזה בודאי שאין לאסור את הפעלת השעון בשבת, שהרי כתבו הפוסקים, (הובאו דבריו בבית יוסף סימן שלח) שמותר להפעיל מערב שבת שעון שבכל שעה הוא מצלצל בקול רעש, הואיל והכל יודעים ששעון זה הוא מוכן מאז ומתמיד, ואין מי שמפעילו בכל יום ויום, ובאופן כזה לא שייך איסור כלל. וכן פסק הרמ"א להלכה.
ועל כן העיקר להלכה, שבין לאשכנזים ובין לספרדים, מותר בהחלט להכין מערב שבת שעון שיצלצל בשבת לעוררם משנתם. וכן העלה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג ז"ל. ועוד רבים מגדולי הפוסקים.
ובהלכה הבאה נדון בעזרת ה' עוד בענינים אלו.
