הלכה ליום חמישי כ"ט חשון תשפ"ו 20 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה ולרחמי שמיים עבור אימי מורתי

בדרה בת זיהרה הי"ו

הוקדש על ידי

בנה

הליכה לפני המתפלל – הערת מרן זצ"ל

בהלכות קודמות ביארנו את דין הישיבה בסמוך למתפלל. וכעת נדון בעניני הליכה ועמידה בסמוך למתפלל

הליכה סמוך למתפלל
בגמרא במסכת ברכות (כז.) מבואר שאסור לעבור או לעמוד כנגד (כלומר, כנגד פניו של המתפלל) אדם המתפלל תפילת העמידה.

דברי רבינו יונה
וכתב הרב רבינו יונה, כי אין האיסור בזה אלא מלפני המתפלל ממש, אבל לעבור או לעמוד מצדדיו של המתפלל, אין איסור. וכתב מרן הבית יוסף, שמה שכתב רבינו יונה שמותר לעמוד בסמוך למתפלל מן הצד, הוא דין ברור, שהרי למדנו שאסור לשבת בתוך ארבע אמותיו של המתפלל, ואם כן לעמוד, משמע שמותר.

"בא בגבולו" בעמידה
אם היה אדם עומד, ובא חבירו והתחיל להתפלל בסמוך אליו, אינו חייב לזוז ממקומו, אלא רשאי להמשיך לעמוד שם, כי חבירו "בא בגבולו". וכמו שביארנו בהלכות הקודמות לענין ישיבה בסמוך למתפלל.

הגדרת האיסור ללכת לפני המתפלל
מבואר בפוסקים, כי איסור זה של הליכה או עמידה כנגד המתפללים, הוא דוקא בתוך ארבע אמות (כשני מטר) של המתפללים, אבל לעבור במרחק גדול יותר, אין איסור. אולם לדעת הזהר הקדוש יש להחמיר בזה אפילו מחוץ לארבע אמות, כל שהוא עובר כנגד פניהם של המתפללים. ומכיון שכך דעת הזהר הקדוש, אף שמעיקר הדין יש להקל בדבר, מכל מקום החושש לזה שלא לעבור אפילו מחוץ לארבע אמות, תבא עליו ברכה.

יש מי שכתב לדון האם איסור הליכה כנגד המתפלל, או ישיבה בסמוך למתפלל, שייך גם כלפי אשה שהיא מתפללת, שיהיה אסור לשבת על ידה ולעבור לפניה. ולמעשה אין ספק, שכל הדינים הללו שייכים הן לגבי איש המתפלל והן לגבי אשה, ואין שום חילוק ביניהם לענין זה. ואף שהאשה אינה חייבת להתפלל שלוש תפילות בכל יום, מכל מקום כל שהיא עומדת בתפילה, השכינה עומדת כנגדה, ואסור לשבת שם מפני כבוד השכינה. וכן כל שאר הטעמים שהבאנו כבר בענין זה שייכים הן לגבי איש והן לגבי אשה.

ובכלל הלא עיקר הדין של האיסור לשבת בסמוך למתפלל, נלמד מאשה שהיתה מתפללת, הלא היא חנה, אמו של שמואל הרמתי, וכמו שביארנו כבר.

הליכה לפני השליח ציבור – הערת מרן
כשם שאסור ללכת לפני המתפלל, כמו כן אסור ללכת לפני השליח ציבור כשהוא מתפלל. וזכור לנו, כשהחלו להתפלל בבית הכנסת שבנו מתחת לביתו של מרן זצ"ל, קבעו את התיבה שעליה מתפלל החזן, בשורה הראשונה, לפני כל המתפללים, ולפניה היה ההיכל שבו ספרי התורה. ובין ההיכל והתיבה, היה "מעבר" לחדר שבו מרן זצ"ל היה מקבל קהל. ולכן אירע פעמים רבות שאנשים הלכו כנגד השליח ציבור כשהוא מתפלל. וכשראה כן מרן זצ"ל, אמר שאסור לעשות כן, ולכן הורה שיבנו כמין מחיצה גבוהה ורחבה על התיבה, שתעמוד מול פניו של השליח ציבור, שבאופן כזה שיש שם מחיצה קבועה, מותר יהיה לעבור לפני השליח ציבור, וכך אמנם עשו.

לסיכום: אסור לעבור בתוך ארבע אמותיו של המתפלל. ואין האיסור בזה אלא כנגד המתפלל מלפניו, אבל אם עובר מצדדיו או מאחריו, אין איסור בדבר. וכמו כן אסור לעמוד כנגד המתפלל מלפניו בתוך ארבע אמותיו. ואין כל חילוק בזה בין איש לאשה, שכשם שאסור לעמוד לפני איש המתפלל, כמו כן אסור לעמוד לפני אשה המתפללת.

ובהלכה הבאה יתבארו עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי קטן המתפלל? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

לגבי הליכה לפני המתפלל, אם הוא ילד קטן, נכון להזהר בזה, משום שסוף הוא סוף הוא עומד בתפלה, וגם כדי שהקטן לא יראה שמזלזלים ועוברים לפניו. ובמקום צורך יש מיקלים (דעת קדושים סימן קב).

רבים בתי הכנסת בהם יש מניין גדול ובית הכנסת מלא. אין אפשרות לשמור על ד' אמות בין מתפלל למתפלל.
לפעמים המתפללים אפילו עומדים צפופים - איך זה מסתדר עם הצורך לשמור על מרחק ד' אמות למתפלל?
  ט' שבט תש"ע / 24 בינואר 2010

שלום רב!

לא כתבנו שצריך לשמור ד' אמות בין מתפלל למתפלל. אדרבא, בשעה שאדם מתפלל, אפילו אם יש אחריו אדם אחר שמתפלל גם הוא, אין בכך כלום, כי כל ההקפדה בדבר היא דוקא באופן שאחד מתפלל והשני אינו מתפלל.

לכן אין כל חשש בכך שבבתי הכנסת אין כלל מרחק בין המתפללים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה