הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשפ"ו 12 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב מאיר פנחס בן מרים הי"ו

בתוך שאר חולי ישראל
שה' יתברך ישלח דברו וירפאהו

הוקדש על ידי

משפחתו

המשך דין נטילת תרופות בשבת

בשבוע שעבר, ביארנו באופן כללי, כי גזרו חכמים, שאסור לקחת בשבת שום תרופה, מכיון שיש לחוש שמרוב הבהלה שיש לאדם כאשר קרובו חולה, יבאו לעבור על מלאכות האסורות מן התורה לרפואתו, כגון שחיקת הסממנים (טחינת תרופות) להכנת התרופה עבורו. וביארנו שלא גזרו כן רבותינו אלא בחולה שהוא מתהלך כבריא, ואינו חולה בכל גופו, אבל אם חלה כל כך עד שכל גופו דואב, או שהוא נאלץ לשכב במיטה, מותר לו לקחת תרופות, כי לא העמידו רבותינו דבריהם במקרה כזה.

אנטיביוטיקה - תרופות הורמונליות
אולם ישנו אופן המצוי מאד, שבמקרים רבים מותר ליטול בשבת תרופות. והוא באופן שהחולה החל כבר בנטילת התרופה עוד לפני השבת, ואילו ימנע מנטילת התרופה בשבת יבא לידי צער גדול, כגון אדם הנוטל תרופה אנטיביוטית, שהדרך היא לנוטלה במשך כמה ימים רצופים, ובהפסקת נטילת התרופה יגרם נזק בצורת הטיפול בחולה. באופן כזה, הסכמת רוב הפוסקים שיש להקל בנטילת התרופה אף בשבת. מפני שיש כמה סברות להקל בזה. וכן כתב כבר לפני כמאה וחמישים שנה הגאון רבי שלמה קלוגר, שיש מקום לומר שכאשר החולה התחיל כבר בנטילת התרופה לפני שבת, מן הסתם אין לחשוש שיבוא להכין את התרופה בשבת, שהרי באופן כזה מן הסתם הוא כבר הכין לעצמו את התרופות לפני כן, ועל כן באופן כזה אין להחמיר.

ועוד יש טעם להקל בזה, שהרי בזמנינו אין חשש כל כך בשחיקת סממנים להכנת תרופות, שהרי אין אנו מורגלים בזה כמעט בכלל, ולכן, אף על פי שכלל גדול בידינו שגם במקום שלא שייך טעם הגזירה של חכמינו עדיין הגזירה בעינה עומדת, מכל מקום במקום צער גדול, וכגון בנטילת אנטיביוטיקה יש להקל אף ביום השבת. והוא הדין בתרופות הורמונאליות, שבמניעת נטילת התרופה בשבת עלול להגרם נזק וצער גדול, ולכן אין להמנע מנטילת תרופות כאלה, כל שהחלו בנטילתן לפני יום השבת.

ולסיכום: תרופה שהתחילו לקחתה עוד לפני יום השבת, וההמנעות מנטילת התרופה בשבת עלולה לגרום לצער גדול עבור החולה, מותר להמשיך בנטילת התרופה ביום השבת. ולכן, מותר להמשיך בשבת בנטילת אנטיביוטיקה או תרופות הורמונליות, שהרי דרך הטיפול בתרופות אלו היא על ידי נטילתן במשך מספר ימים ללא הפסקה. ובהמשך הדברים נבאר עוד פרטי דינים בזה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה