הלכה ליום שלישי ו' תמוז תשפ"ב 5 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורי בן ילמנש

הוקדש על ידי

המשפחה

טימטום הלב

שאלה: האם יש להזהר בכשרות המאכלים גם כלפי ילדים קטנים?

תשובה: הנה בדבר שהוא אסור מן התורה, כגון מאכל בשר בחלב, או מאכל טמא, כגון חלב של בהמה טמאה, בודאי שאסור לתת ממנו לילדים קטנים, ואפילו לתינוק בעריסה אסור לתת ממאכלים אלו, ואיסור זה הוא מן התורה, שלא להאכיל קטן נבלות או שאר איסורים. והשאלה הנשאלת היא רק כלפי מאכלים שאין בהם איסור ממש מן התורה, אלא חשש איסור, כגון חלב שלא ידוע מאין הוא הגיע, שאז יש מקום לומר שמכיון שרוב החלב הוא מבהמות כשרות, ורק מדרבנן צריך שידעו בודאות שהחלב בא מבהמה טהורה, אם כן מותר יהיה לתת ממנו לילד קטן במקום צורך. וכן איזה מיני מתיקה מתוצרת שאינה תחת השגחה מעולה, שאף שיש מקום להקל באכילתה, מכל מקום נזהרים הגדולים שלא לאכול מאכל זה מפני חשש איסור. והשאלה היא האם יש מקום להחמיר בזה אף לקטנים.

והנה בתורתינו הקדושה נאמר "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", ולכאורה צריך היה להיות כתוב "ונטמאתם בם", ומפני מה נכתב "ונטמתם בם"? אלא להודיענו כי על ידי אכילת מאכלות אסורות נעשה מטומטם לבו של האדם, ואין רוח קדושה שורה בו. (יומא לט.). וכן אמרו עוד בגמרא במסכת יומא (פ.) אדם מטמא עצמו מעט (על ידי מאכלות אסורות) מטמאין אותו הרבה. מטמא עצמו מלמטה, מטמאין אותו מלמעלה.

ובתלמוד ירושלמי מבואר שתינוק רשאי לינק חלב מאשה נכריה (גויה) ואין חוששין בזה לאיסור כלל. ומשמע מדברי הירושלמי שאין להחמיר בדבר זה כלל, והוא היתר גמור. וכן פסקו הפוסקים. ומכל מקום כתבו רבותינו הראשונים שלכתחילה אין לעשות דבר כזה, אלא רק במקרה שאי אפשר בענין אחר. וכמו שכתב הרשב"א, שישראל הם בישנים ורחמנים בטבעם, ועל ידי יניקה מעובדי כוכבים, נולד בהם טבע של אכזריות ועזות. ועוד כתב תלמידו הריטב"א, שחלב אשה גויה האוכלת בעצמה שקצים ורמשים, מוליד בתינוק טבע רע ואכזריות. ושורש הדבר הוא מדרשת רבותינו, שאכילת מאכלים אסורים מביאה לטמטום לבו של אדם, שלא תכנס בו רוח טהרה, ולא יוכל לספוג מקדושת התורה.

ומבואר בדבריהם, שאפילו בדבר שהוא מותר לגמרי מן הדין, מכל מקום מכיון שעלול הדבר לגרום לטמטום הלב, יש להזהר מזה. וכל יהודי יודע תורה חפץ לראות את בנו גדל  על ברכי התורה ויראת ה', ובחוסר זהירות ממאכלות אסורות, הוא עלול לגרום לבנו או לבתו רעה גדולה, שתחת לב הבשר אשר להם, מקשה את לבם להיות לב אבן, שלא ישמעו לקול מורים חס ושלום.

ועל כן בודאי שנכון מאד להחמיר אפילו לילדים קטנים שלא יאכלו שום מאכל שיש בו חשש איסור, ועל ידי זה תשרה בתוכם רוח טהרה כשאר בני ישראל הקדושים, וכל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר ליקרא שנים מקרא בלילה? ז' תמוז תשפ"ב / 6 ביולי 2022

הנכון הוא שלא לקרוא בלילה, שגם זה בכלל "מקרא בלילה". ורק בליל שבת אפשר. 

אני מקפידה לאכול בשר ועוף בכשרות גבוהה. אם אני יודעת בוודאות שיש בית שבסירים ובתנור מבשלים פעם בשר כשר רגיל ופעם בשר בכשרות גבוהה, מה הדרך להכשיר את הסירים?התנור?ואת התבניות של התנור?אם צריך תבניות חדשות? ט"ז סיון תשע"ט / 19 ביוני 2019

אין צורך להכשיר את הכלים. (הטעם שאין צורך להכשיר, משום שאפילו למי שנוהג להחמיר לאכול רק מכשרות ברמה גבוהה, הרי לכל היותר הוא חושש מספק איסור שקיים במאכלים בכשרות רגילה. וספק איסור שנבלע בכלים, אחרי עשרים וארבע שעות, אין צורך להגעילם, שכן פסק המהרשד"ם ועוד מגדולי האחרונים).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה