שאלה: האם יש להזהר בכשרות המאכלים גם כלפי ילדים קטנים?
תשובה: הנה בדבר שהוא אסור מן התורה, כגון מאכל בשר בחלב, או מאכל טמא, כגון חלב של בהמה טמאה, בודאי שאסור לתת ממנו לילדים קטנים, ואפילו לתינוק בעריסה אסור לתת ממאכלים אלו, ואיסור זה הוא מן התורה, שלא להאכיל קטן נבלות או שאר איסורים. והשאלה הנשאלת היא רק כלפי מאכלים שאין בהם איסור ממש מן התורה, אלא חשש איסור, כגון חלב שלא ידוע מאין הוא הגיע, שאז יש מקום לומר שמכיון שרוב החלב הוא מבהמות כשרות, ורק מדרבנן צריך שידעו בודאות שהחלב בא מבהמה טהורה, אם כן מותר יהיה לתת ממנו לילד קטן במקום צורך. וכן איזה מיני מתיקה מתוצרת שאינה תחת השגחה מעולה, שאף שיש מקום להקל באכילתה, מכל מקום נזהרים הגדולים שלא לאכול מאכל זה מפני חשש איסור. והשאלה היא האם יש מקום להחמיר בזה אף לקטנים.
והנה בתורתינו הקדושה נאמר "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", ולכאורה צריך היה להיות כתוב "ונטמאתם בם", ומפני מה נכתב "ונטמתם בם"? אלא להודיענו כי על ידי אכילת מאכלות אסורות נעשה מטומטם לבו של האדם, ואין רוח קדושה שורה בו. (יומא לט.). וכן אמרו עוד בגמרא במסכת יומא (פ.) אדם מטמא עצמו מעט (על ידי מאכלות אסורות) מטמאין אותו הרבה. מטמא עצמו מלמטה, מטמאין אותו מלמעלה.
ובתלמוד ירושלמי מבואר שתינוק רשאי לינק חלב מאשה נכריה (גויה) ואין חוששין בזה לאיסור כלל. ומשמע מדברי הירושלמי שאין להחמיר בדבר זה כלל, והוא היתר גמור. וכן פסקו הפוסקים. ומכל מקום כתבו רבותינו הראשונים שלכתחילה אין לעשות דבר כזה, אלא רק במקרה שאי אפשר בענין אחר. וכמו שכתב הרשב"א, שישראל הם בישנים ורחמנים בטבעם, ועל ידי יניקה מעובדי כוכבים, נולד בהם טבע של אכזריות ועזות. ועוד כתב תלמידו הריטב"א, שחלב אשה גויה האוכלת בעצמה שקצים ורמשים, מוליד בתינוק טבע רע ואכזריות. ושורש הדבר הוא מדרשת רבותינו, שאכילת מאכלים אסורים מביאה לטמטום לבו של אדם, שלא תכנס בו רוח טהרה, ולא יוכל לספוג מקדושת התורה.
ומבואר בדבריהם, שאפילו בדבר שהוא מותר לגמרי מן הדין, מכל מקום מכיון שעלול הדבר לגרום לטמטום הלב, יש להזהר מזה. וכל יהודי יודע תורה חפץ לראות את בנו גדל על ברכי התורה ויראת ה', ובחוסר זהירות ממאכלות אסורות, הוא עלול לגרום לבנו או לבתו רעה גדולה, שתחת לב הבשר אשר להם, מקשה את לבם להיות לב אבן, שלא ישמעו לקול מורים חס ושלום.
ועל כן בודאי שנכון מאד להחמיר אפילו לילדים קטנים שלא יאכלו שום מאכל שיש בו חשש איסור, ועל ידי זה תשרה בתוכם רוח טהרה כשאר בני ישראל הקדושים, וכל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'.
