הלכה ליום ראשון י"ג תשרי תשס"ו 16 באוקטובר 2005

דין דפנות הסוכה

הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות וסכך. והדפנות שהם הכותלים של הסוכה, מותר לעשותם מכל דבר העומד בפני רוח מצויה, אבל אין לעשותם מסדינים וכיוצא בהן, שאינם כשרים לדפנות הסוכה, מפני שכל מחיצה שמתנודדת ברוח מצויה, והולכת ובאה עם הרוח, ואפילו בנדנוד מועט, אינה חשובה מחיצה. ואפילו אם עשה שתי מחיצות כהוגן ומחיצה אחת מסדין או יריעת פלסטיק, אין להתיר. וכתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שאף על פי שאנו רואים שמוכרים סוכות שדפנותיהם עשויות מיריעות, פשוט שלא היה זה על פי דעת תלמדי חכמים, ואין להכשיר סוכות אלו.

דפנות הסוכה שנעשו על ידי קנים רצופים, דהיינו מוטות עץ או מעקה של מרפסת וכיוצא בזה, ובין קנה לקנה יש ריוח של פחות משלושה טפחים,(טפח הוא שיעור שמונה סנטימטר ושלושה טפחים הם עשרים וארבעה סנטימטר) הסוכה כשרה, שכל פחות משלושה טפחים כלבוד דמי, דהיינו שנחשבים הקנים כאילו הם לבודים ומחוברים, וכשרים הם לדפנות הסוכה, הילכך, מרפסת שסגורה על ידי מעקה משלוש צדדים, וסוכך עליה כדת, כשרה, אך גובה המעקה צריך שיהיה לפחות גובה עשרה טפחים דהיינו שמונים סנטימטר, ויש להחמיר להוסיף עוד סנטימטר אחד על שיעור זה בכדי לצאת מכל חשש, ולכן גובה דפנות הסוכה הוא לפחות שמונים ואחת סנטימטר.

סוכה שנבנתה תחת מרפסת וכדומה, שאינה נמצאת ממש תחת כיפת השמים, פסולה בהחלט, ויש להזהיר על כך את ההמון, שלעתים בלי לשים לב בונים סוכה שחלקה נמצא תחת תיקרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש סוכה מדפנות פלסטיק ומסילות פלסטיק כתר האם הסוכה מהודרת ומותרת? י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

אם היא עומדת ברוח מצויה, היא כשרה. רק שכדי שהיא תהיה מהודרת, יש להניח נסרים של עץ מלמעלה, ורק עליהם להניח את הסכך, ולא להניח סכך ישירות על גבי הפלסטיק. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה