תשובה: משה רבינו עליו השלום אמר, "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו". ותירגם אונקלוס, "בשמא דה' אנא מצלי, הבו רבותא קדם אלקנא". כלומר, בזמן שאני מזכיר שם ה' בתפילה, תנו שבח לה' אלקינו. והנה כי כן, כתב רבינו הטור (בסימן קכד), ששמע מאביו רבינו הרא"ש ז"ל, שהיה אומר על כל ברכה שהיה שומע "ברוך הוא וברוך שמו", לקיים מה שנאמר "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו", שבכל פעם שקוראים בשם ה' בברכה, אז נותנים גודל ושבח לה' יתברך, באמירת ברוך הוא וברוך שמו. וכן אנו נוהגים, שכאשר מזכיר המברך בתפילת החזרה או בברכות את שם ה', הציבור כולם עונים אחריו "ברוך הוא וברוך שמו". ואחר סיום שמיעת הברכה עונים כולם אמן.
וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכד) בזו הלשון: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר ברוך הוא וברוך שמו.
ומכל מקום מכיון שאין דין עניית ברוך הוא וברוך שמו חיוב גמור, לכן בשעה שאדם עומד באמצע פסוקי דזמרה, אף על פי שהוא עונה אז "אמן" אם הוא שומע ברכה. (מפני שאמירת אמן היא חיוב גמור). מכל מקום אל לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, מפני שאין להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לדבר שאינו חיוב גמור. וכן פסקו רבים מרבותינו האחרונים, וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה חלק ב (סימן צח), שמכיון שאין חיוב לענות ברוך הוא וברוך שמו, לכן אין להפסיק לצורך עניית ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. והוסיף עוד, שמכיון שאין זה חיוב גמור, לא מקפידים בני אדם לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה ששומעים, אלא דוקא על ברכות שנאמרות בציבור, כמו ברכות החזרה של תפילת העמידה. עד כאן. ועל כל פנים, הגם שנכון לענות ברוך הוא וברוך שמו גם על ברכות שנאמרות ביחיד, מכל מקום אין להפסיק לצורך אמירת ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. וכן פסק מרן הרב זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר ח"ב.
ובהלכה הבאה אנו נבאר בעזרת ה' האם יש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, או שיש ברכות שאין לענות עליהם ברוך הוא וברוך שמו.
