הלכה ליום שלישי ט"ו תמוז תשפ"ו 30 ביוני 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

שאלה: מתי יש לענות ברוך הוא וברוך שמו?

תשובה: משה רבינו עליו השלום אמר, "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו". ותירגם אונקלוס, "בשמא דה' אנא מצלי, הבו רבותא קדם אלקנא". כלומר, בזמן שאני מזכיר שם ה' בתפילה, תנו שבח לה' אלקינו. והנה כי כן, כתב רבינו הטור (בסימן קכד), ששמע מאביו רבינו הרא"ש ז"ל, שהיה אומר על כל ברכה שהיה שומע "ברוך הוא וברוך שמו", לקיים מה שנאמר "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו", שבכל פעם שקוראים בשם ה' בברכה, אז נותנים גודל ושבח לה' יתברך, באמירת ברוך הוא וברוך שמו. וכן אנו נוהגים, שכאשר מזכיר המברך בתפילת החזרה או בברכות את שם ה', הציבור כולם עונים אחריו "ברוך הוא וברוך שמו". ואחר סיום שמיעת הברכה עונים כולם אמן.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכד) בזו הלשון: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר ברוך הוא וברוך שמו.

ומכל מקום מכיון שאין דין עניית ברוך הוא וברוך שמו חיוב גמור, לכן בשעה שאדם עומד באמצע פסוקי דזמרה, אף על פי שהוא עונה אז "אמן" אם הוא שומע ברכה. (מפני שאמירת אמן היא חיוב גמור). מכל מקום אל לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, מפני שאין להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לדבר שאינו חיוב גמור. וכן פסקו רבים מרבותינו האחרונים, וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה חלק ב (סימן צח), שמכיון שאין חיוב לענות ברוך הוא וברוך שמו, לכן אין להפסיק לצורך עניית ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. והוסיף עוד, שמכיון שאין זה חיוב גמור, לא מקפידים בני אדם לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה ששומעים, אלא דוקא על ברכות שנאמרות בציבור, כמו ברכות החזרה של תפילת העמידה. עד כאן. ועל כל פנים, הגם שנכון לענות ברוך הוא וברוך שמו גם על ברכות שנאמרות ביחיד, מכל מקום אין להפסיק לצורך אמירת ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. וכן פסק מרן הרב זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר ח"ב.

ובהלכה הבאה אנו נבאר בעזרת ה' האם יש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, או שיש ברכות שאין לענות עליהם ברוך הוא וברוך שמו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה