הלכה ליום ראשון ט"ו אלול תשפ"ב 11 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן לבנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שמיטת כספים

השנה (תשפ"ב) היא שנת שמיטה, כמו שביארנו כבר בתחילת השנה. ולכן נוהגים בכמה מצוות התלויות בארץ השייכות לשנת השמיטה כמו שביארנו.

מלבד מצות שמיטת הקרקע וקדושת הפירות שנוהגת בשנה זו (בפירות מקרקע של ישראל שלא נמכרה לנכרי). עוד צונו השם יתברך על שמיטת כספים הנוהגת בשנה זו.

וזה דבר השמיטה
נאמר בתורה (דברים טו), "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'". וביארו רבותינו, כי בסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו, וכגון ראובן שהלווה לשמעון מעות (כסף), והתחייב שמעון לשלם את החוב לפני סיום שנת השמיטה, כגון שנקבע בינהם זמן תשלום החוב ליום כ"ג באלול תשפ"ב, אולם ראובן מסיבה כל שהיא לא תבע את חובו, עד שעברה שנת השמיטה, לא יוכל עוד ראובן לתבוע את חובו משמעון, משום שבסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו. ואם עבר ראובן ותבע חובו משמעון, עבר על מה שנאמר בתורה "לא יגוש את רעהו ואת אחיו".

משמטת בסופה
ומנין שאין השביעית משמטת כל החובות אלא בסופה? שנאמר "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה", ומכאן למדו רבותינו במסכת ערכין (כח:), שאין השביעית משמטת אלא בסופה, וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (חושן משפט סימן סז סעיף ל). לפיכך המלוה לחבירו אפילו בשנת השביעית עצמה, הולך וגובה את חובותיו במשך כל השנה כולה. ומיד כששקעה החמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית, אבד החוב, אלא אם כן כתב המלווה" פרוזבול", כמו שנבאר בהמשך בעזרת ה'.

חובות בדרך הלוואה
אין השביעית משמטת אלא חובות של מלוה ולווה, אבל חובות שאינם בדרך הלואה, כגון מה שנתחייב אדם לשלם לחנוני (בעל מכולת) בסיום תקופה מסוימת וכיוצא בזה, או סכום הכתובה שמתחייב אדם לאשתו אם יגרשנה, אינם נשמטים בשביעית.

וכן אדם שהשאיל מחברו מכשיר חשמלי וכיוצא בזה, מאחר ואין זה בגדר "הלוואה", אלא בגדר "השאלה", בודאי שהשואל חייב להחזיר לחברו את המכשיר לאחר שנת השמיטה.

אבל כל דבר שהוא "דרך הלואה" נשמט בשביעית. ולכן, אשה שהלותה לשכנתה כיכרות לחם או חלב וכיוצא בזה, שהם דברים שאינם באים בתורת השאלה, שהרי אין היא מצפה שיחזרו אליה הכיכרות המקוריים שנתנה לשכנתה, רק הם ניתנים לשכנה בתורת הלואה, שלאחר מכן תקנה השכנה כיכרות אחרים ותחזיר לה, ולאחר מכן עברה שנת השמיטה, אין המלווה יכולה לתבוע את הכיכרות משכנתה, מפני שנשמט החוב בסיום השנה.

ובהלכות הבאות אם ירצה ה' את מעשינו, נבאר עוד פרטי דינים בזה, ומהו ענין הפרוזבול שתקן הלל הזקן שלא יפסידו המלוים את כספם וימנעו מלהלוות לעניים.

להורדת שטר הפרוזבול לחץ כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתבתם, משתמע שהחוב פוקע, רק אם: א. הגיע זמן פרעונו לפני סוף שנת השמיטה. ב. ושהמלווה לא תבע את חובו

שאלה: אם המלוה תבע את חובו והלווה התמהמה, החוב לא יפקע בסוף שביעית? י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

גם במקרה כזה, החוב פוקע. רק אם לא הגיע זמן הפירעון עד סוף השנה, אז החוב לא פוקע.

להיכן שולחים את שטר הפרוזבול שמורידים מהאתר? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

לא שולחים. רק ממלאים, מחתימים שני עדים, ושומרים עד אחרי ראש השנה. תבורכו,

ברצוני לעשות פרוזבול איני יודע איך ? האם אפשר דרככם ? ט"ו אלול תשפ"ב / 11 בספטמבר 2022

באתר שלנו, בסיום ההלכה, ישנה אפשרות להורדת פרוזבול. תדפיס אותו, לאחר מכן יש ללמא את שמך, ולהחתים שני עדים, ולשמור אותו עד ראש השנה. זה הכל. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה