אמרו רבותינו במסכת ראש השנה (יח.) על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו", אלו עשרה ימים מראש השנה ועד יום הכפורים. וכתב הרמב"ם: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים היא יפה ביותר, ומתקבלת היא מיד, שנאמר דרשו ה' בהמצאו".
ולכן בימים אלו מוטלת באופן מיוחד החובה והאחריות על האדם, לפשפש במעשיו, ולשוב בתשובה שלימה על מעשיו הרעים, והיינו שיתחרט על מעשיו הרעים, ויודה בהם בפיו, והיינו אמירת הוידוי, ויקבל על עצמו מכאן ולהבא שלא ישוב לחטאיו, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. (דהיינו שכל כך תהא קבלתו להבא חזקה ומוחלטת, עד שהקדוש ברוך הוא יעיד עליו שלא ישוב לחטאו עוד).
עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו, (שיפייס את חברו), שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו". ולכן אם חטא לחברו בממון כגון שגזל ממנו או לקח ממנו ממון בריבית וכדומה, ישיב לו תחילה הממון שלקח ממנו שלא כדין, ואף על פי שהשיב לו, אינו נמחל לו עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים, (דהיינו בדיבורים), צריך לפייסו, וכל שכן אם הכלימו והלבין פניו ברבים, שהרי הוא כשופך דמים. וכבר אמרו רבותינו, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.
וכתב רבנו יוסף חיים זצ"ל, שחייב כל אדם לבקש מחילה מאביו ואימו בערב יום הכפורים, על כל מה שחטא להם ופגע בכבודם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא, ומזלזל בכבוד אביו ואימו, שאם בין אדם לחברו חייבו חז"ל לבקש מחילה מחברו, כל שכן מאביו ואימו שכמעט אין אדם ניצול מחטא זה בכל יום.
כתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, ששבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם כנגד שבעת ימות השבוע, ובכל יום ויום יכווין לתקן בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום, למשל היום, יום שלישי, יכווין לתקן כל מה שחטא בשנה החולפת בימי שלישי, וכן על זה הדרך.
כתב רבינו הרמב"ם, גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר (הושע יד) "שובה ישראל עד ה' אלהיך". התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד. ואל יחשוב אדם בעל תשובה, שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו גדול מאד, שהרי טעם טעם חטא ופירש ממנו וכבש את יצרו. ואמרו חז"ל: מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. כלומר מעלתם גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהם.
