תאריך ההלכה: י"ז אדר ב תשפ"ב 20 במרץ 2022
אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד.
מהות החימוץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ".
וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, וכן אסור ליהודי להחזיק ברשותו חמץ בימות הפסח.
קטניות
אורז וכל מיני הקטניות, ובכלל זה אפונים, חומוס, שעועית, סויה, עדשים וכדומה, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא בחמשת מיני דגן, חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. וקטניות אינן מיני דגן, אלא מיני ירק.
אולם הדבר פשוט שמאחר ומצויים לעתים שיתערבו מיני דגן בקטניות, לכן יש להזהר לברור היטב את האורז וכיוצא בו, לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שמגדלים ומייצרים בהם את האורז, שמייצרים בקרבתו גם מיני דגן, וכן בבתי האריזה של האורז, אורזים גם כן שאר מיני דגן, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל. ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים בסביבתם של הבודקים.
מנהג האשכנזים וכמה מקהלות הספרדים
מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח. וכך נימנו וגזרו גדולי רבותינו שבאשכנז, לאסור באיסור גמור כל אכילת קטניות בפסח. אולם ברוב ארצות הספרדים לא נתקבל איסור זה כלל ועיקר. ואין לספרדי להחמיר על עצמו בדבר זה מכמה טעמים.
אמנם ישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח. ובפרט נפוץ הדבר בקרב המערבים, יוצאי מרוקו ושאר מדינות צפון אפריקה. אולם אף הם אינם מחמירים בדרך כלל, אלא באורז, אבל בשאר קטניות נוהגים היתר. ויש שנהגו לאסור אכילת חומוס גם כן.
מרן זצ"ל והרב אונטרמן זצ"ל
לפני שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נכנס לכהן כרב ראשי לתל אביב, היתה הרבנות מפרסת חוברת הלכות לכל תושבי העיר, ושם נכתב כך: "הקטניות אסורות בפסח, והספרדים נוהגים בהם היתר". ובשנת התש"ל, לאחר שמרן זצ"ל כיהן כרב העיר, פנה אל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, שהיה הרב הראשי האשכנזי לתל אביב (ולאחר מכן כיהן כרב ראשי לישראל), ואמר לו, מה הוא הנוסח הזה בחוברת של הרבנות? הלא הקטניות מותרות הן! לכן שינו את נוסח הדברים וכתבו כך: "הקטניות מותרות בפסח, והאשכנזים נוהגים בהן איסור". ויש לדבר זה השלכה הלכתית ברורה, כי גם לאשכנזים מותר להשהות אצלם קטניות בפסח, ולדוגמא, אשכנזים שיש להם תינוק שניזון מתחליף חלב, כגון מטרנה או סימילאק וכדומה, מותר להם בלי פקפוק להשתמש בתחליפי חלב אלה בפסח, אף על פי שהם עשויים מקטניות, רק יזהרו להשתמש בהם בזהירות ובכלים מיוחדים לתינוק. אך אין להחמיר ולומר שהקטניות אסורות לגמרי.
השאלה שמתעוררת השנה
השנה, שנת התשפ"ב, ישנה שאלה מיוחדת הנוגעת לדין הקטניות בפסח. כי יום שביעי של פסח, כלומר, היום האחרון של חג הפסח, יחול ביום שישי. ומכאן עולה השאלה, האם מותר לאשכנזים לבשל בחול המועד פסח קטניות, כדי שיהיה להם מה לאכול ביום השבת שאחרי הפסח. ובשאלה זו נדון בעזרת ה' בעתו ובזמנו.
