הלכה ליום רביעי כ"ד אב תשע"ד 20 באוגוסט 2014              

ההלכה מוקדשת לזיווג טוב עבור

שרה ססיל בת דולי רחל

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תאריך ההלכה: כ"ד אב תשע"ד 20 באוגוסט 2014

קטגוריה: כללי


קול המועבר על ידי רדיו או טלפון

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובת שמיעת ברכה, או ספר תורה, או מגילה וכדומה, דרך הרדיו, והאם יש לענות אמן על שמיעת ברכה דרך הרדיו?

תשובה: בראשית דברינו עלינו לבאר, כי הלכה יש בידינו "שומע כעונה", וביאור הדבר ושורשו כך הוא:

בגמרא במסכת סוכה (דף לח:) לימדונו רבותינו כלל לכל דיני התורה התלויים באמירה, כגון ברכת המזון וכדומה, שדין השומע את הברכה, כדין העונה. ולמשל, אדם הבא לברך על איזה פרי ברכת בורא פרי העץ, וגם חבירו בא לאכול פרי ולברך בורא פרי העץ, יכולים שניהם לצאת ידי חובת הברכה בברכתו של אחד מהם, שיברך הוא, ויכוין להוציא את חבירו השומע ידי חובה. וכן אנו נוהגים בקידוש של ליל שבת, ובברכת המוציא של סעודות השבת, שראש המשפחה מברך על היין והפת, והכל עונים אחריו אמן, וטועמים מן היין או הפת, ואינם מברכים שוב, לפי שנפטרו כבר בברכתו של בעל הבית ויצאו ידי חובת הברכה.

עוד דין פשוט יש בידינו, שחייב כל אדם השומע ברכה יוצאת מפיו של אחד מישראל, לענות אחריו אמן, וזאת גם אם אין בכוונתו לצאת ידי חובה בברכתו.

ועתה נבא לדון בענין ברכה הנשמעת דרך הטלפון והרדיו וכדומה, שמצאנו כבר נידון דומה לזה בגמרא במסכת סוכה (דף נא:), לגבי בני אלכסנדריא של מצרים, שהיו יהודים שעזבו את ארץ ישראל אחר החורבן ועלו למצרים והתעשרו שם עד שהחריבם אלכסנדרוס, ובמקום שהיו מתפללים בו, היו קהל גדול מאד מישראל, ובאמצע המקום שהיו מתפללים בו, הייתה במה גדולה של עץ, והחזן עומד עליה, ומכיון שהיה המקום גדול מאד, לא היו יכולים כולם לשמוע את ברכותיו של החזן כדי לענות אחריהן אמן, ולפיכך היה שמש הקהל מחזיק סודרין בידו (סודרין, פירוש, מטפחות) וכיוון שהגיע הזמן לענות אמן, היה מניף בסודר שבידו, וכל הקהל היו רואים את הסודר מתנופף, והיו עונים אמן.

ומבואר שם בדברי רבותינו בעלי התוספות (בדף נב.) שאף שהיו עונים אמן אחר השליח ציבור, מכל מקום לא היו יוצאים ידי חובה בברכותיו מדין שומע כעונה, שהרי לא שמעו בכלל את מה שהוא מוציא מפיו. ורק לענין עניית אמן, אין צורך שישמע העונה את הברכה באזניו ממש, רק צריך שידע בבירור שכעת נאמרת ברכה מפי חברו וידע גם איזו ברכה בירך חברו, ואז רשאי וצריך לענות אמן.

ואם כן הוא הדין לגבי טלפון ורדיו, שאף על פי שהקול הנשמע דרך הרדיו והטלפון, אינו קולו של המברך ממש, רק הוא כמין צילום קולו של המברך, בכל זאת הרי זה דומה למעשה עם בני אלכסנדריא של מצרים, וצריך לענות אמן לקול הנשמע דרך טלפון או רדיו וכדומה. אבל לענין דין שומע כעונה, לצאת ידי חובה בקריאה ששומעים דרך הרדיו או הטלפון, וכגון מי ששומע קריאת מגילה דרך הרדיו, בודאי שאינו יוצא בשמיעה כזו ידי חובתו, שהרי לא שמע כלל קול אנושי מברך, והרי זה כמי ששומע הקלטה של קריאת מגילה שפשוט שאינו יוצא בזה ידי חובה. (יחוה דעת חלק שלישי סימן נד).

ובהלכה הבאה נרחיב עוד בענין זה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה


מועדים לשמחה
האם ניתן לענות אמן לצפייה בשידור חי של תפילה (לדוגמה שידור חי של תפילה מהכותל ) והא אפשר לצאת ידי חובה ?
אשמח לתשובה בהקדם

י"ט תשרי תשפ"א / 7 באוקטובר 2020

לענות אמן, אפשר. לצאת ידי חובה נראה יותר שאי אפשר. תבורכו,

האם מקיימים את מצוות לימוד תורה ע''י שמיעת שיעורי תורה במכשירים אלקטרוניים?

(אני מדבר כמובן אליבא הש''ע ושולחן ערוך הרב (סימן מז)שסוברים שבהרהור לא מקיימים מצוות לימוד תורה, וסיים שם שולחן ערוך הרב שמ''מ השומע לימוד תורה מדין שומע כעונה מקיים מצוות לימוד תורה. אלא שאני מסתפק האם ע''י שמיעת דברי תורה במכשירים אלקטורניים מקיימים גם כן את מצוות לימוד תורה? שהרי הרב עובדיה יוסף פסק לעניין מגילה שלא שייך שומע כעונה ע''י שמיעה ממכשיר אלקטרוני (יחוה דעת חלק שלישי סימן נד).

כ"ד תשרי תשע"ט / 3 באוקטובר 2018

נחשב שמהרהר בדברי תורה, והוא גם כן תלמוד תורה, אבל אינו באותה מעלה של מי שלומד בפיו, או שומע מפי המלמד ממש.

אם אני רואה שיעור באינטרנט, שיעור שנשלח אלי כל שבוע, האם מותר לומר אמן?

ב' אלול תשע"ד / 28 באוגוסט 2014

מאחר והשיעור אינו שידור חי, אין לענות אמן

שאל את הרב