הלכה ליום רביעי י"ח אלול תשפ"ב 14 בספטמבר 2022              

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי מצוות שמיטת כספים הנוהגת בסיום שנה זו (תשפ"ב), כי כל חוב שיש לאדם על חבירו בתורת הלוואה, פוקע ממנו בסיום שנת השמיטה, ולא יוכל עוד המלווה לתבוע את חובו מחבירו, ואם עבר ותבע את חובו עבר על מצוות לא תעשה שבתורה.

מחשבת בליעל
נאמר בתורה (דברים, טו) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ, וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ". כלומר, הזהיר אותנו ה' יתברך בתורה, שנשמר לנפשינו בשנת השמיטה, שלא נמנע מלהלוות כסף לעניים, מחמת החשש שיתגנב ללבנו, שנפסיד את ההלוואות בסיום שנת השמיטה. והחמירה התורה בדבר מאד כמו שמבואר בפסוקים.

תקנת הלל
ובמשנה במסכת שביעית (פ"י מ"ג) שנינו, כשראה הלל הזקן שהעשירים היו נמנעים מלהלוות לעניים בשנת השמיטה, כדי שלא יפקעו החובות כלפיהם בסיום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שנאמר בתורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לאמר, הן קרבה שנת השבע שנת השמיטה, ורעה עינך באחיך האביון", לפיכך התקין "פרוזבול" כדי שלא ישמט החוב, ויחזרו להלוות זה לזה. (ולהלן נבאר מהו הפרוזבול). ואין הפרוזבול מועיל אלא בזמן הזה, שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה, אלא רק מדברי רבותינו, אבל בזמן שהיתה השמיטה נוהגת מן התורה, לא היה הפרוזבול מועיל בה.

מהות הפרוזבול
וביאור ענין הפרוזבול כך הוא: במשנה במסכת שביעית (פ"י מ"ב) שנינו, המוסר שטרותיו לבית דין אינם משמטים. כגון אדם הבא לפני בית דין, ומסר להם את כל שטרותיו שאנשים חייבים לו כספים, בכדי שבית הדין ילכו לגבות את החובות עבורו. (כמו שנוהגים כאשר הלווה אינו מוכן להחזיר את ההלואה, ופונים לערכאה משפטית שתחייבו להחזיר את החוב). אותם החובות שנמסרו לבית דין לגבותם, אינם פוקעים בשביעית. וכן פירשו רבותינו בסִפְרֵי (פרשת ראה), "וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ - תַּשְׁמֵט יָדֶךָ", כלומר, דוקא חוב שיש בין אדם לחברו, נשמט בשביעית, ולא חובות שכבר עברו לבית דין, ובית הדין הם התובעים את החוב מהלווה. ולפי זה מבואר, שמי שמסר את שטרותיו לבית דין שהם יגבו עבורו את חובותיו, אין השביעית משמטת את חובותיו כלל וכלל.

וכעין זה תיקן הלל הזקן, שאף על פי שלא הולך כל אחד ואחד ובית דין למסור את חובותיו אליהם שיגבו עבורו את חובותיו, מכל מקום, יוכל כל אחד לעשות שטר, שהוא מוסר את כל חובותיו לדיינים, שיוכל לגבותם בכל זמן שירצה, וחותמים על הפרוזבול שני עדים כשרים, לאמת את דבר הפרוזבול. וכן נוהגים בכל מקום שיש בו ריכוז של שומרי מצוות, שהגבאים והרבנים דואגים שיוכל כל אחד מן הקהל לחתום על טופס פרוזבול כשר, בכדי שלא ישמטו חובותיו בשביעית.

מהו "פרוזבול"?
ופירוש המילה "פרוזבול", "פרוז", כלומר תקנה, "בול", כלומר, לעשירים. כי הוא תקנה גדולה לעשירים שימשיכו להלוות לעניים ולא יעברו על איסור תורה.

פרטים בפרוזבול
אין עושים פרוזבול אלא כאשר שמות הדיינים המופיעים בו הם דיינים חשובים, שיודעים עניני פרוזבול, והם דנים בפועל ומשליטים את דיניהם באותה העיר שהם נמצאים בה. ובתקופת כהונת מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כדיין (בשנת התשי"ט), היו הרבנים הדיינים הנזכרים בפרוזבול, רבי עובדיה יוסף, רבי אליעזר יהודה ולדנברג, ורבי יוסף קאפח.  ובשנת התש"נ, כתב מרן זצ"ל פרוזבול בכתב ידו, שהוא מוסר את חובותיו לדיינים, רבי בצלאל ז'ולטי, רבי מרדכי אליהו, ורבי יוסף קאפח. וכן נהגו מדורות, שחשובי הדיינים בכל עיר, הם הדיינים המופיעים בנוסח הפרוזבול, ועושים כן על דעתם, שימסרו להם כל החובות הנזכרים בפרוזבולים הנחתמים. 

וגם אנו כאן בהלכה יומית בעזרת ה' מסדרים פרוזבול שניתן להדפיסו, ובו נמסרים החובות לבית דין חשוב ומפורסם.

ובהלכה הבאה נביא עוד כמה פרטי דינים בזה.

להורדת פרוזבול שנעשה לפני בית דין חשוב, ולפי הוראות מרן זצ"ל, לחץ כאן.
(קרדיט בהכנת הפרוזבול לאדריאל כהנענו מגריט נק, ניו יורק.)