הבהרה: בברכת הדלקת הנרות של יום הכיפורים בשנה זו שחל יום הכיפורים בשבת, יש לברך:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים".
והתודה לכל הלומדים היקרים שהעירו את תשומת לבנו להבהרה זו.
**************
דברים שאמר מרן זצ"ל ביום הכיפורים, בבית הכנסת בשכונת רחביה
רבותי! עומדים אנו בשעות הקדושות, יום הכיפורים!
כאשר אדם טמא, כמו למשל בטומאת זב או טומאת נדה, עליו לשמור שבעה ימים נקיים, ולאחריהם הוא ראוי להטהר על ידי טבילה במקוה.
כך גם בימים הללו שעברו עלינו, שבעת הימים האחרונים של עשרת ימי תשובה (אחרי ראש השנה)), הם כנגד אותם שבעה נקיים, שכל אחד מהם מכפר על כל החטאים שנעשו באותו יום במשך כל השנה. ולאחריהם, היום הזה, יום הכיפורים.
וזה מה שאמר התנא, "מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל", וזה על פי האמור, כי אין הטמא יוצא מטומאתו, אלא על ידי ספירת שבעה ימים נקיים, ויום הכיפורים הוא בבחינת "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", כמו שהמקוה מטהר את הטמאים, אף יום הכיפורים מטהר מטומאת העבירות.
אך עוד קודם לכן, מערב יום הכיפורים, צריכים חפיפה ורחיצה היטב לפני הטהרה, כדי שלא יהיה שום דבר שיחצוץ בטבילה, וזאת עשינו על ידי אכילה ושתיה בערב יום הכיפורים, שנחשב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
וגם מקומות שלא מגיעים אליהם המים במקוה, כמו הפה, צריך שיהיו "ראויים לביאת מים", ולכן אסור שיהיה שום דבר החוצץ בתוך הפה. ולכן ביום הזה יש חשיבות מיוחדת בענין, שצריך לשוב בתשובה, שלא לדבר דברים האסורים ולשון הרע, כי כל אלו חוצצים ומונעים את הטהרה.
וכן יש להזהר בעניני ממון, לבל יכשל בעוון גזל, ואמרו רבותינו, "קופה מלאה עוונות – גזל עולה בראש". וכן יש להזהר מעוון ריבית, על ידי משכנתאות בלי היתר עיסקא, שיש שטועים בזה בכוונה או שלא בכוונה. ויש לעשות כל מאמץ בחינוך הבנים בתלמודי תורה, ולא בבתי ספר חילוניים, שאין שם ריח תורה! ועלית על כולנה, עוון חילול שבת, שצריך לשנן הלכות שבת היטב היטב, וצריך התמדה גדולה בהלכות שבת!
והנה בספרים, הובא משל לבת מלך, שנישאה לאיש כפרי, וכל היום היה האיש חורש ועובד את אדמתו, וכמעט לא שב אל ביתו. פנתה בת המלך לאביה, וטענה כי אין בעלה נזהר בכבודה, כי אינו יושב עמה כראוי, לחיות איתה כדרך אנשים הגונים, רק כל היום נמצא בשדה עם חבריו, והיא אינה שבעת רצון ממצב זה.
שמע כן המלך, וקבע יום לבוא לבקר את בתו. כאשר הגיע, עשה חתנו כל מה שיכל כדי לכבודו, ממש לכבוד ולתפארת, ובפרט ביום האחרון לביקורו של המלך, שאז ערך חתנו מסיבת פרידה, והזמין תזמורת ומשוררים כדי לשמח את המלך. ראה המלך את מעשי חתנו, ושמח בלבו.
כאשר רצה המלך לשוב לארמונו, החלה בתו לבכות, אמרה לו, אבא! הנה מחר ישוב בעלי לעבודתו בשדה, ויעזוב אותי כמו אלמנה שכוחה! עזור לי! פנה המלך אל חתנו ושאל אותו, האם נכונים הדברים? האם אתה נמצא כל היום בשדה, ועוזב את בתו במשך ימים שלימים? ענהו חתנו, אמת ויציב! כי מוכרח אני לעבוד כל היום לפרנסתינו, כי "עובד אדמתו ישבע לחם", ואני לא קיבלתי ממך אדוני המלך, נדוניא שאוכל לחיות ממנה במסחר, בלי מלאכה קשה. אילו היה לי כסף, הייתי מוצא דרך להתפרנס, בצורה אחרת.
כיון שידע המלך שחתנו צודק, הבין מה עליו לעשות, הוציא מכיסו צ'יק, וחתם בו בסכום כסף גדול לפרנסת חתנו ומשפחתו.
כמו כן, בבוא אלינו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ביום הכיפורים, ממכון שבתו השגיח, לראות בטובת בתו, היא התורה הקדושה, והנה הוא רואה בעלבון תורתו, כמאמר התנא: "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה", והנה כל ישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וביום הכיפורים מביאים מטובי החזנים לעבוד את ה' בשמחה, ובשעת פרידת ה' מעלינו כביכול, בשעת הנעילה, זועקים "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים, לרמוז על עליית השכינה הקדושה לשבעה רקיעים, ואנו מבקשים, חתמנו בספר חיים ארוכים, כדי שנוכל להיות פנויים לעסוק בתורה ובמצוות! ולכן אנו מבקשים, "וחתום לחיים טובים", "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה", ובצאת יום הכיפורים נזכה בעזרת ה' להחתם בספרן של צדיקים, ובפרנסה טובה, ואז נוכל לעבוד את השם יתברך בנחת כראוי.
ואמרו בזוהר הקדוש, מי שעוסק בתורה, נקרא בן להקדוש ברוך הוא, וממילא מועילה התשובה, כי אב שמחל על כבודו, כבודו מחול, ויכול ה' יתברך למחול לנו. אבל אם המלך הוא בבחינת "מלך", ואנו רק עבדים, אז התשובה קשה יותר, כי מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול.
רבותי! השעות הללו הם שעות רצון, כי בגמרא נחלקו רבותינו, אם ישראל עתידים להגאל בניסן או בתשרי, וכתב רבינו הגר"א, כי שתי השיטות אמת, אחד במחשבה, ואחד במעשה, כמו שבמצרים, בתשרי פסקה עבודתם של אבותינו בפרך, ובניסן נגאלו לגמרי. כן יעזור ה', ישמע לתפלותינו, ושנה זו תהיה שנת ישועה אמתית, אמן ואמן סלה.
