תאריך ההלכה: י"א סיון תשע"ג 20 במאי 2013
תשובה: מרן השלחן ערוך (יו"ד ס"י צה) דן לגבי אופן רחיצת הכלים שהיה נהוג בזמנו, שהיו מכניסים את הסירים המלוכלכים לתוך כלי גדול עם מים רותחים, ושם היו רוחצים אותם. ומרן דן לגבי רחיצת כלים שדבוק בהם שומן של בשר בתוך כלי גדול חלבי שיש בו מים רותחים. שבודאי באופן כזה יאסר הכלי הגדול החלבי, שהרי כעת הוא בולע מהשומן שנמצא במים הרותחים שבתוכו ונמצא שהוא בולע מטעם בשר וחלב. אלא שמרן כתב שם אופן שבו יהיה מותר לעשות כן, ואלו דבריו, "יראה לי, שאם נתנו אפר במים החמים שביורה חולבת (סיר גדול חלבי) לפני שהניחו קדירות (כלי) הבשר בתוכה להדיחן (בכדי לנקות את הכלים הבשריים) אף על פי שהיה שומן (של בשר) דבוק בהן, מותר, מפני שעל ידי האפר נעשה נותן טעם לפגם". כלומר, מכיון ששמו במים אפר לפני ששמו בתוכם את כלי הבשר, נעשה טעם המים פגום מאד, מכיון שהאפר מקלקל את טעם המים, ואחר כך כשנכנסו כלי הבשר עם השומן לתוך המים, מיד נפגם ונתקלקל גם טעם השומן שדבוק בכלי הבשר, וממילא הטעם שנבלע אחר כך בסיר הגדול החלבי, הוא טעם פגום, שאינו נחשב לטעם בשר, נמצא שהכלי החלבי הגדול לא נאסר בכלל.
ומדברי מרן השלחן ערוך נלמד לנדונינו, שמכיון שלפני שמכניסים את הכלים למדיח, נוהגים להסיר מהם את שיירי המאכל העיקריים בכדי שלא תגרם סתימה במדיח, ולא נותר עליהם אלא מעט לכלוך, והמים שבמדיח מעורבים בחומרי ניקוי שנותנים טעם פגום במים ובכלים, מותר להדיח כלי בשר וכלי חלב אפילו בבת אחת במדיח כלים, מפני שמרן השלחן ערוך פסק שנותן טעם לפגם מותר, כן נראה מדברי רבים מרבותינו האחרונים, ומהם הגאון רבי יונה נבון בספר נחפה בכסף, שיש להקל באופן זה שכל מה שבמים נפגם, אף לכתחילה.
ובאמת שיש מרבותינו האחרונים שכתבו לסתור את דברי מרן, אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א האריך ליישב את דברי מרן השלחן ערוך, שקבלנו הוראותיו לכל אשר יאמר. ולפיכך מעיקר הדין העלה שיש להקל להדיח אף כלי בשר וכלי חלב ביחד במדיח, באופן שהמים שבמדיח מעורבים בחומרי ניקוי כאמור. אולם מהיות טוב נכון להדיח כלי בשר וכלי חלב רק בזה אחר זה, שבזה יוצאים מכל חשש.
