תאריך ההלכה: י"ד אייר תשע"ב 6 במאי 2012
תשובה: נאמר בתורתינו הקדושה (ויקרא כא.) וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'. מכאן שאסור לעשות כתובת קעקע, וכמו שפסק הרמב"ם: כתובת קעקע האמורה בתורה היא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים.
ולפיכך נראה היה לאסור גם כן את עניין האיפור הקבוע, שבו מחדירים צבע תחת העור כדי לתת צבע סביב העין או על גבי השפתיים וכדומה, שהרי יש בכך משום איסור כתובת קעקע. וכן פסקו כמה רבנים למעשה. וכך גם היה מפורסם שדעתו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לאסור מעשה האיפור הקבוע, וכמו שגם פורסם בשמו בספרי מחברי זמנינו.
אולם לאחרונה הדפיס מרן הרב שליט"א את ספרו טהרת הבית חלק שלישי, ודן שם להקל בעניין איפור קבוע מפני כמה ספיקות שיש בעצם האיסור בזה. שהרי דעת כמה ראשונים שלא אסרה תורה אלא כתיבת שם עבודה זרה על גבי העור, שכך הייתה דרכם של עובדי עבודה זרה, לרשום שם עבודה זרה על גבי עורם על ידי קעקוע, כדי להראות דביקותם בעבודה זרה שלהם. ועוד שיש פוסקים שלא אסרה תורה אלא כתיבת אותיות או ציור שלם, מה שאין כן באיפור קבוע שבודאי אינו שם עבודה זרה, וגם אינו אותיות. ואף שלהלכה נראה לאסור אפילו כתובת קעקע שאינה שם עבודת כוכבים ואינה אותיות בכלל, מכל מקום לעניין איפור קבוע יש עוד טעם להקל בזה, מפני שאינו קבוע כל כך, שהרי אחר כמה שנים הולך הרישום ונעלם, מפני שאינו נרשם עמוק בבשר האדם אלא רק תחת שכבת העור הראשונה, ובאופן כזה יש מקום להקל, ולכן כתב מרן שליט"א שאחרי שעיין היטב בכל דברי הפוסקים בנושא זה, נראה לו שאף אשה העושה איפור כזה לצורך נוי ויופי, יש לה על מה שתסמוך ואינה עושה איסור, ואם עושה כן לצורך כיסוי וטשטוש צלקת או להשלים צורת שיער בגבות, יש להקל בזה אף לכתחילה.
