דברים קצרים
עוד לחלוחית הדמעות על לחיינו, עם האסון הנורא בהסתלקותו של מרן זצ"ל הרינו כפרת משכבו. ובכל זאת, בודאי שלא היה זה רצונו של מרן זצ"ל, שנבטל תורה מישראל עוד ועוד. לכן מהיום נמשיך בהלכה היומית כסדרה, וכעת בתוספת כמה מילים.
ביום כ"ד באלול שנת התשי"ד, נערך הספד, במלאת שנה לפטירתו של הראשון לציון הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. וכאשר עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה והרינו כפרת משכבו לדבר, נשא דברים, שכוחם יפה שבעתיים כלפי המצב בו אנו שרויים כעת, וכה דבריו:
כשאנו חשים עתה את הירידה הגדולה שירדה עדתינו לעתות כאל, בחוסר מנהיגות מתאימה שתוכל למלא את מקומו של רבינו, לא נוכל לנקות את עצמינו מאשמה. במדרש (קהלת רבה פ"ז) אמרו: "אדם אחד מאלף מצאתי" – בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, מאה נכנסים למשנה, עשרה מהם יוצאים לתלמוד, אחד מהם יוצא להוראה. כלומר, מתוך אלף אנשים שנכנסים ללימוד התורה, רק אחד יזכה לכתרה של תורה, ולהוות מנהיגות לפני העם. וזהו שנאמר "אחד מאלף מצאתי".
לצערינו הרב, המשיך מרן זצ"ל לומר, אין לנו אלא ישיבה אחת לספרדים, היא ישיבת פורת יוסף, שאלמלא היא, נשתכחה תורה מישראל. אולם מתוך מאה הנכנסים אליה, יש לקוות שיצא מורה הוראה אחד. ואנו זקוקים לכמה רבני גדולים.
לכן, אמר מרן זצ"ל, הנני פונה בקריאה קדושה מעל במה זו, שכל אחד ואחד מאיתנו, לא בלבד שיכניס את בניו לישיבות, אלא גם יפנה בהשפעה מוסרית לכל משפחתו וקרוביו וידידיו להרבות חיילים ולקבץ פעלים לתורה. בכדי שנוכל למלאת את החלל הריק, ולהחזיר עטרה ליושנה. להגדיל תורה ולהאדירה.
כן אנו פונים כאן למנויי הלכה יומית, שזכיתם ברוך ה', ללמוד בכל יום ויום דברי תורה מחכימים, מתורתו של מרן זכר צדיק לברכה, אין לנו לשקוע רק באבל הגדול השורה עלינו. הנה רק ביום אתמול קבלנו כמה כמה פניות לאתר הלכה יומית, מאנשים הרחוקים מן התורה, שמבקשים ורוצים לשמוע תורה, וחפצים להבין מיהו מרן זצ"ל, ומדוע כל כך הרבה אנשים חרדו לכבודו בלוותם אותו למנוחת עולמים, במסע לויה אדיר אשר כמוהו לא היה וכמוהו לא יוסיף.
לכן חובה קדושה על כל אחד ואחת, להמשיך ולהתנער מעפרוריות חבלי העולם, להתקומם כנגד העצלות, החלש יאמר גיבור אני! להרבות פעלים לתורה, כל אחד לפי עניינו. ללכת בדרכו של רבינו, להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר נשמה לישראל.
ואנו מבקשים בבקשה מיוחדת, להשתדל להשפיע על קרובים ומקורבים, לעסוק בתורה דבר יום ביומו. ולמי שניתן, לרושמו כמנוי להלכה יומית, כדי שנזכה להשפיע מתורתו של רבינו זצ"ל לאנשים רבים, וכפי שראינו כמה פעמים, כמה שמחה ונחת היתה לו למרן מן הפעולה של "הלכה יומית". והרי עוד יוסף חי, ותורתו מגן לנו, כי השאיר לנו מרן זצ"ל אור גדול, בספריו הקדושים, ובהנהגותיו המפוארות, שמהם נלמד כדת מה לעשות, עד ביאת משיח צדקינו. יהי רצון שיעמוד מרן זצ"ל כמליץ יושר בעדינו, ובעד כל עמו ישראל, ויאמר הקדוש ברוך די לצרותינו, ויחיש לגאלינו גאולת עולם. אמן כן יהי רצון.
-----------------------------------------
ברכת השנים
בליל יום שישי הקרוב, נחל לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך.
תקנת חכמים לשאול גשמים
תקנו חכמים לשאול (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ד) ליל שבעה במרחשון יחול בליל שישי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.
ולעולם יש להתחיל בארץ ישראל לשאול גשמים מליל שבעה במרחשון, אף על פי שהשנה, יחול שבעה במרחשוון מוקדם מאד, שכן תיקנו חכמים. (מבחינת חילופי העונות, השנה אנו מקדימים מאד את התאריכים. לכן יום הכפורים שעבר, יצא בשעה מאוחרת יותר משאר שנים. ולכן אנו מעברים את השנה, וכן בעוד שנתיים נעבר שוב את השנה).
בקשה על הפרנסה
הרוצה לבקש על פרנסתו מאת ה' יתברך בתוך ברכת השנים, רשאי לעשות כן, רק יזהר בלשונו שתהיה הבקשה מנוסחת היטב ובקצרה. ויוכל להוסיף את בקשתו לפני שמסיים "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים".
וברבים מן הסידורים הנדפסים כיום, ישנו נוסח מתוקן לבקש על הפרנסה בברכת "שמע קולינו".
הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה
ואף על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.
ברכת השנים בחוץ לארץ
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.
ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".
ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.
שיש לשים לב בתפלת העמידה שלא לטעות בברכת השנים ובאמירת משיב הרוח
יש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה). ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה.
ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.
