תאריך ההלכה: י"א שבט תש"פ 6 בפברואר 2020
שבת שירה
בשבת הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "שבת שירה". ויש שנהגו בשבת זו, לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים שצמחו באילנות בים סוף, והצפורים הצטרפו לשירת בני ישראל. ומנהג זה הובא בדברי הפוסקים המפורסמים.
איסור האכלת בעלי חיים של הפקר בשבת
והנה על פי פשטם של דברים, נראה כי על פי ההלכה אין לנהוג כן, שכן אסור לאדם להאכיל בשבת בעלי חיים שאין האכלתן מוטלת עליו. כלומר, בעלי חיים החיים תחת אחריותו של האדם, כגון הבהמות שלו וכדומה, מותר לו להאכילם בשבת, אבל סתם בעלי חיים שאינם שייכים לו, אסור לו להאכילם בשבת. ולפיכך, צפורי בר, ושאר חיות הבר, שאין אנו אחראים על מזונותיהם, אסור להאכילן בשבת. ועל כן כתב המגן אברהם, שמנהג זה לתת חטים לפני העופות בשבת שירה, הוא מנהג בטעות, ויש לבטלו. והביא דבריו להלכה במשנה ברורה (סימן שכד ס"ק לא).
ויש שהציעו למי שרוצה להחזיק במנהג זה בכל זאת, רשאי לעשות כן על ידי הנחת צלוחית זרעונים מערב שבת (לפני כניסת השבת) על אדן החלון וכדומה, והצפורים לבטח יגיעו בבוקר יום השבת לאכול מן הזרעונים, ובכך אין איסור כלל לכל הדעות.
הסיבה שיש להקל בזה במקום מנהג
אולם למעשה, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו לוית חן (וכן כתב בזה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת ח"ג עמוד כד, ובחלק ד עמוד ער והלאה), שרבים מרבותינו האחרונים העירו על דברי המגן אברהם, שמכיון שנהגו במנהג זה לשם מצוה, מותר לנהוג בו לכתחילה בשבת שירה. והביא שכן כתב בספר תוספת שבת. והאריך קצת בטעמי הדברים.
ועוד הביא מרן זצ"ל את דברי הרב בעל ספר "אור פני משה", שכתב שטעם המנהג הוא, משום שבזמן שבית המקדש היה קיים, היתה מצויה שם (בבית המקדש) צנצנת המן, (צנצנת עם מעט מן שירד במדבר להאכיל את בני ישראל), וטעם הדבר היה כדי שבכל זמן שיראו בני ישראל את אותה הצנצנת, יבאו לידי מדת הבטחון בה', שהוא זן ומפרנס את כל בריותיו, כמו שזן את אבותינו במדבר. ועל כן בזמן הזה, שאין לנו את אותה הצנצנת, כיון שנגנזה בסמוך לחורבן, נוהגים להניח זרעונים לצפורים בשבת שירה, שאנו קוראים בה את פרשת המן, כדי להראות, שכשם שהצפורים מוצאות את מזונותיהן בלי עמל וטורח, כי הקדוש ברוך הוא דואג להן, כמו כן ישראל הנמשלים לצפורים, אם יפנו את עצמם לעסוק בתורה ובמצוות ויבטחו בה' יתברך, הוא יזמין להם פרנסתם בנחת ובשלוה.
ועוד הביא טעמים נוספים למנהג זה. וסיים לאור דברי האחרונים הללו, שלמעשה הנוהגים להניח זרעונים לפני הצפורים, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל.
האכלת כלבים של הפקר בשבת
עוד הביא מרן רבינו זצ"ל, מדברי רבינו המאירי ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, לענין האכלת כלב בשבת (והכוונה היא לכלב שאינו שייך לשום אדם, כי אם הוא שייך לו, בודאי שעליו להאכילו גם בשבת), שמותר להאכילו בשבת, משום שבהאכלת כלבים יש קצת מצוה, כמו שאמרו בגמרא במסכת שבת (קנה:), שהקפידה התורה על כך שלכלבים יהיה אוכל, שנאמר לענין בשר נבלה, "לכלב תשליכון אותו". ולכן נחשב הדבר כאילו מזונותיו של הכלב מוטלים עלינו, ומצוה לתת לפניו אוכל בשבת. וכן פסק המגן אברהם. (אף על פי שבסתם חיות של הפקר החמיר אפילו בשבת שירה, כמו שכתבנו).
האכלת בעל חיים שאינו מוצא את מזונותיו בשבת
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף עוד, שאם רואה אדם בשבת בעל חיים שאין לו מה לאכול, מותר לתת לפניו אוכל בשבת, הואיל ונאמר "ורחמיו על כל מעשיו", ואפילו אם לא עלינו מוטל להאכיל את אותו בעל חיים, מכל מקום אם הוא רעב ואינו מוצא מזון ממקור אחר, מותר לתת לפניו אוכל בשבת.
ולסיכום: אין להאכיל בשבת בעלי חיים שמזונותיהם אינם מוטלים עלינו. כגון עופות וחיות בר. ולכן אין להאכיל צפורי בר בשבת. ולפיכך יש מחמירים שלא להניח זרעונים בשבת שירה לפני הצפורים שיבאו לאכול. אולם הנוהגים להקל בדבר בשבת זו, שקוראים בה פרשת המן ושירת הים, ומכונים במעשיהם לשם שמים, יש להם על מה שיסמוכו. וכמו כן מותר להאכיל בשבת כלב, אפילו שאינו שלו.
