הלכה ליום ראשון י' טבת תש"ע 27 בדצמבר 2009              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

תאריך ההלכה: י' טבת תש"ע 27 בדצמבר 2009

קטגוריה: כללי


צלב של נוצרים

שאלה: קבלתי במתנה מחרוזת חדשה שעליה תלוי צלב של נוצרים, השרשרת והצלב עשויים כולם זהב טהור יקר מאד, האם מותר לי למכור את השרשרת ולהנות משוויה או שיש בזה איסור?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שכל חפצי עבודה זרה הם אסורים בהנאה, ולכם אם קיבל אדם איזה חפץ שהוא של עבודה זרה, כגון פסל שמשתחוים אליו במדינת הודו וכדומה, הכל אסור בהנאה, ואסור לאדם מישראל למוכרו ולהנות ממנו.

והנה כי כן הנצרות אף היא נחשבת לעבודה זרה, שהרי הנוצרים מאמינים באדם שהוא אלוה, ואף שמאמינים הם גם בהשם יתברך, מכל מקום הם משתפים עמו אמונה קלוקלת בישו הנוצרי, ועל כן דינם כדין עובדי עבודה זרה.

ומעתה למדנו שכל חפצי הנוצרים השייכים לפולחנם נחשבים לחפצי עבודה זרה, וכולם אסורים בהנאה, ואם אירע שיהודי קיבל במתנה איזה חפץ שהם משתמשים בו לעבודתם, הרי שאסור לו למכור את אותו החפץ ולהנות מדמי מכירתו.

אולם לענין צלב, כתב רבינו התרומת הדשן בשם הראבי"ה, שהצלב שתולים הכמרים על בגדיהם אינו אלא לזכרון, ולכן אין לדון אותו כעבודה זרה ולאוסרו בהנאה. וכן פסק הרמ"א בהגהתו על השלחן ערוך (יורה דעה סימן קמא) בזו הלשון: צורה שמשתחוים לה, דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה. אבל צורת שתי וערב (צלב) שתולין בצוואר לזכרון, אינה נקראת צלם ומותרת בהנאה. עד כאן.

ולפי זה נראה שהמדליה עליה אנו מדברים, אין דינה כדין עבודה זרה, והרי היא מותרת בהנאה.

וכן כתב רבינו הריטב"א, לגבי כלים שחרוטה עליהם צורת צלב, שאין לאסור את השימוש בכלים אלה, שהרי ידוע הדבר שהנוצרים אינם משתחוים ואינם עובדים את צורת הצלב הנחרטת על גבי כלים, כי אינם משתחוים אלא לצורת הצלב שטימא אותה הכומר, אבל בכלים אין לחוש לזה. והוסיף הריטב"א וכתב, כי מטעם זה אנו נוהגים להקל להשתמש במטבעות של כסף שחרוטה עליהם צורת צלב, לפי שהדבר ברור שצורות אלה אינם נעבדות בעבודה זרה, ומותר להנות מהם בלי חשש.

אולם בשו"ת מאורי אור כתב, שמכיון שהדבר ידוע שהנוצרים מנשקים את הצלב התלוי עליהם לעתים מזומנות, הרי דינו כדין עבודה זרה, ודוקא במקום שהדבר ברור שלא עבדוהו הנוצרים היקל הרמ"א להנות מהם.

אולם בנדון שלנו שהמדליה היא חדשה ולא השתמשו בה מעולם, נראה שאין לחוש לזה, ועל כן העיקר להלכה שיש להקל למכור את השרשרת או להתיכה, ולהנות מדמיה, כי אינה אסורה בהנאה.

וכן הורה מרן רבינו הגדול שליט"א, לגבי מדליה שחרוט על גביה צלב, והיא ניתנת כמתנה של כבוד מאת המלך לכבוד ולתפארת, שאין לחוש בה לאיסור עבודה זרה. וציין למעשה שעשה הגאון רבי יעקב מאיר, שישב על כס הראשון לציון לפני כששים שנה, כאשר קיבל מן המלך מדליית זהב בצורת צלב, היה עונדה על חזהו לכבוד ולתפארת בעת שהיה מבקר אצל הנציב העליון מטעם הבריטים. ואף הצטלם עם המדליה הזו. ואין ספק שהסתמך בזה על דברי הפוסקים הנ"ל.

לכן לסיכום: צלב חדש, שנעשה בכדי לתלותו על החזה, מן הסתם אינו שייך לעבודה זרה, ומותר למוכרו ולהנות ממנו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
קניתי סורגים לחלונות הבית ובצד של הסורג יש צורת צלב (פס על פס)
האם נחשב כאיסור וכצלב? תודה רבה

י"ב חשון תשפ"ג / 6 בנובמבר 2022

כיון שלא היתה שום כוונה לשם צלב, אין בזה שום איסור, וגם אותם חסידים שהיו מחמירים בזה, זהו במקומותם שהיה מצוי שם ענין זה לשם עבודה זרה, אבל במקומותינו אין לחוש כלל. 

שלום רב,ביתי קיבלה צמיד עם צורה בולטת של שתי וערב שויים בגודל כמו סימן פלוס דומה ברעיון לסמל שוויץ.
האם מותר לענוד את הצמיד?

ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

מותר לענוד את הצמיד כיון שאין כאן כוונה לעבודה זרה כלל. 

יש לי שטיח כניסה לבית שכתוב בו שמות ערים בעולם וגם העיר טוקיו באנגלת והT נראה כמו צלב האם מותר להשתמש בו?

ט"ו תמוז תשפ"א / 25 ביוני 2021

מותר להשתמש בו. תבורך,

האם מותר להסתחר לכתחילה בצלבים של נוצרים? י"ז טבת תשע"ג / 30 בדצמבר 2012

הדבר פשוט שגנאי גדול הוא לכל אשר בשם ישראל יקרא, לעסוק בדברים אלה לשם סחורה, וכל דברינו היו על תכשיט העשוי לנוי לכבוד, אבל לגבי אותם העשויים לעבודה זרה לכבוד יום אידם, וכל שכן צלבים גדולים, וכן תמונות יש"ו ואמו, לא דיברנו כלל. וצלב על גבי תליון זהב, העשוי למזכרת בלבד, אינו אסור בסחורה, והיינו כשבא לידו במתנה וכדומה, והוא חדש, אבל לקנותו ולעשות בו סחורה לא כתבנו להתיר.

במסעותי בהודו (לפני שזכיתי לחזור בתשובה), רכשתי לי תוף המשמש נזירים בודהיסטים בתיקסי התפילה שלהם.
האם אני יכול לתלות את התוף הזה בביתי? האם אני יכול לתת את התוף הזה לחבר במתנה? האם אני יכול למכור את התוף הזה ולהינות מהכסף? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

הדבר תלוי, למה משמש התוף, האם הוא מיוחד לעבודה זרה, האם אותם שמכרו אותו, מכרו אותו בכדי שהקונה ישתמש בו לעבודה זרה. ועוד תנאים אחרים. לכן למעשה, אין אנו יכולים להשיב לשאלה זו.

האם מותר ללכת עם תיק\בגד\אולר\וכד' שצורת המותג שעליו היא של צלב, כמו שמשל יושנו סוג של תיקי גב המלאים ממש בצורות צלב ממש?
האם מותר להכניסם לבית המדרש או לבית כנסת?

י"ח אב תש"ע / 29 ביולי 2010

שלום רב!
 
מותר להשתמש בחפצים עם הסמל השויצרי, משום שהסמל של הצלב אינו בא לשם עבודה זרה, אלא סמל בלבד. ומותר להכניס סמל זה לבית המדרש.
 
ואפילו לדברי הגרי"ש אלישיב המחמיר מאד בענין מכירת צלבים, בנדון זה יש להקל. והלא דברים קל וחומר, שאפילו צלב ממש, דעת הרבה פוסקים להקל להשתמש בו, וכפי שביארנו בהלכה המצורפת 
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם מותר למכור אביזרי עבודה זרה לאחר השחתת צורתם, כחומר גלם,
או שנאסר בהנאה עצם החומר (זהב וכד') , ששימש לעשיית אביזר של עבודה זרה בתבנית/צורה כלשהיא , גם לאחר שלא ניכר בו עוד אותה צורה? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

חפצים שהיו שייכים לעבודה זרה, אם יהודי בא וטחן אותם או שבר אותם או התיך אותם, ועשה מהם כלים אחרים, לעולם אסור להשתמש באותם הכלים, כי הם אסורים בהנאה. ואם גוי בא וריסק אותם ועשה מהם כלים אחרים, אז יש מקרים בהם מותר להשתמש בכלים, ויש לעשות שאלת חכם לכל מקרה לגופו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ומה עם עניין של   "חוקות הגויים"? 
 הרי זה שייך לגויים, ולא לנו,  ואנחנו יש לנו כלל - לא ללכת אחרי חוקות הגויים. כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

חוקות הגויים אינם שייכים בכל דבר. ומכיון שיש טעם במעשיו של הישראל, שיש לו צלב והוא רוצה למכור אותו, אין כאן חשש מצד חוקות הגויים לכל הדעות, כי אין זה חוק בלי טעם שילך אדם למכור צלב. ורק חוק שהוא דבר שאין בו טעם מלבד אמונות הגויים, או דבר הנעשה בשביל פריצות, יש בו איסור משום חוקות הגויים. וכבר הארכנו בזה בכמה הזדמנויות, לדוגמא, בדין הליכה בלי כיפה על הראש, ובדין קישוט בית הכנסת בענפי אילנות בחג השבועות, ובדין המנהג שיש שנהגו שהיולדת אינה באה לחתונה של קרוביה בתוך שלושים יום ללידתה. ועוד. לכן מצד זה אין לחוש בזה.
את ההלכות ניתן למצוא על פי מילות חיפוש בתוך האתר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.