שאלות ותשובות הלכה יומית

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:

מנהגים שהם נגד דעת מרן השלחן ערוך

בהלכה הקודמת (שעסקה בענין שיטת רבינו תם) הזכרנו שהמנהג ברוב תפוצות ישראל לחשב את זמן צאת הכוכבים על פי שיטת הגאונים. ואף על פי שראוי לכל אדם להחמיר לנהוג כשיטת רבינו תם, שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת אלא לאחר שיחלפו שבעים ושתים דקות מעת שקיעת החמה, מכל מקום מעיקר הדין רבים נוהגים להקל כשיטת הגאונים לחשב את צאת השבת בשעה מוקדמת יותר כפי שמודפס בלוחות השנה.

ובתוך הדברים הוזכר, שלדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו (כפי שביארנו כבר) חובה לנהוג כשיטת רבינו תם. ואף על פי כן רבים אינם נוהגים בזה כדעת מרן, ואף אנחנו לא כתבנו אלא שראוי להחמיר כשיטת רבינו תם, אבל לא כתבנו כן בתורת חיוב ממש מן הדין, ועל כן באנו כעת להסביר, כיצד אין אנו תופסים בזה כשיטת מרן שקיבלנו הוראותיו לכל אשר יאמר, רק מכח מנהג?

והתשובה לזה היא, מפני שיש מנהגים בודדים שנהגו בהם הספרדים עוד לפני שפשטו הוראותיו של מרן בעולם, (שכן הוראותיו פשטו בסוף ימיו, והיו חכמים אחרים שהנהיגו את קהל עדתם על פי דעת פוסקים אחרים שהיתה הוראתם מקובלת עד דורו, כגון על פי פסקי הרי"ף ואחרים, וכשיצאו ספריו של מרן והכל קיבלו עליהם את פסקיו, נשארו כמה מנהגים בודדים שלא נתקבלה בהם הוראת מרן, ומכללם, שנהגו לחשב את יציאת השבת (את זמן צאת הכוכבים) על פי שיטת הגאונים ולא על פי דעת רבינו תם, כמו שכתב הגאון מהר"י נבון בספרו שו"ת נחפה בכסף (ח"א דף קנד ע"ג) שאפילו בארץ ישראל שהיא אתריה דמרן (מקומו של מרן, ומכאן פשטו הוראותיו) לא נהגו בזה כשיטת רבינו תם, והוא מנהג קדום קודם שנתפשט קודם שנתפשטה קבלת הוראות מרן.

ומכללם של דברים נמצינו למדים, שכל מנהג שהוא נגד דעתו של מרן השלחן ערוך, ולא נהגו בו קודם קבלת פסקי מרן, אין לנהוג במנהג כזה, שהרי הוא בטל מעיקרו, מפני שהונהג בתחילה שלא כהלכה.   

לכן הנוהגים בערב שבת להדליק נרות שבת ואחר כך לברך על ההדלקה, אין להם על מה שיסמוכו, שהרי לדעת מרן העושין כן מברכים ברכה לבטלה, ולכן יש להורות אף למי שנהגה כבר לברך אחר הדלקת הנרות, שתבטל את מנהגה, ותחזור לברך קודם הדלקת הנרות, וכמו שביארנו. 

הערה: בהלכה שפורסמה אתמול בעניין שיטת רבינו תם, כתבנו שיש לחשב שבעים ושתים דקות "זמניות" אחר שקיעת החמה, וכתבנו שדין זה שיש לחשב את הדקות כ"זמניות" הוא לכל השיטות. אלא שאין הדבר כן, כי רבים סוברים שלעניין שיטת רבינו תם יש להקל למנות שבעים ושתים דקות רגילות אחר השקיעה. ולאחרונה נדפס ספר משנה ברורה עם הערות מרבני ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ובסוף הספר נדפס קונטרס בעניין זה מאת הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ושם כתב שגם לדעת מרן הרבי עובדיה יוסף שליט"א אין לחשב את הדקות כ"זמניות" אלא יש לחשב שבעים ושתים דקות רגילות אחר שקיעת החמה, ואז כבר יש להקל בעשיית מלאכה במוצאי שבת.