השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
מיחם של שבת
שאלה: מיחם מים המיועד לשימוש בשבת, ויש בצדו "מד - מים", שהוא צינור זכוכית דק, המתמלא ממימי המיחם, בכדי שניתן יהיה לדעת כמה מים נותרו במיחם. ובכל פעם שפותחים את ברז המים של המיחם, נכנסים מים חדשים לצינור הזכוכית דרך פתח המחבר ביניהם, עד שגובה המים שבצינור משתווה לגובה המים שבמיחם. האם מותר להשתמש במיחם זה ביום השבת?
תשובה: שורש השאלה, בהיות והמים הנמצאים בצינור במשך זמן מה, הולכים ומתקררים, הרי שבפתיחת ברז המים של המיחם, המים שהיו צוננים בצינור, חוזרים לתוך המיחם, ומתבשלים שוב. והשאלה, אם אין איסור לעשות כן בשבת, מצד איסור "בישול" של המים שהיו בצינור, ונכנסים כעת לגוף המיחם.
בישול אחר בישול בדבר שהוא נוזלי
והנה ביארנו כבר, שאין "בישול אחד בישול בשבת", כלומר, דבר שנתבשל כבר לפני שבת, אין איסור לבשלו שוב ביום השבת, (ולכן התרנו להניח פרוסות לחם על גבי פלאטה, שיעשו "צנימים"). ואם כן לכאורה, אין כל איסור במה שהמים שרתחו ונתבשלו כבר, ונכנסו לצינור, חוזרים לתוך המיחם בשבת, שהרי "אין בישול אחר בישול". אולם מטעם זה לא נוכל להקל בדבר, הואיל ונחלקו רבותינו הראשונים, אם גם בדבר "לח", כלומר, שיש בו רטיבות, אומרים "אין בישול אחר בישול", ולדעת מרן השלחן ערוך, בדבר שהוא לח, יש "בישול אחר בישול" בשבת. ולכן מטעם זה לבדו, אין להקל בדבר, אף שכאמור, יש החולקים ומיקלים אף בדבר לח שנתבשל, לחזור ולבשלו שוב.
מלאכה ש"לא איכפת לו" בעשייתה
אולם כתב מרן הרב זצ"ל (בשו"ת יחו"ד ח"ו סכ"א), שיש לצרף טעם נוסף להקל בזה, משום שהמשתמש במיחם בשבת, לא איכפת לו כלל מכך שנכנסים מים מהצינור לגוף המיחם, ושהם מתבשלים שם. ולפיכך, נחשב הדבר ל"פסיק רישיה דלא ניחא ליה", כלומר, אף על פי שפעולת בישול המים היא ודאית, מכל מקום לא איכפת לאדם מכך שהמלאכה נעשית. ויש מרבותינו הראשונים האומרים שכל דבר ש"לא איכפת ליה", מותר לעשותו בשבת. ובראשם רבינו נתן בעל הערוך, והרי"ף, ועוד. ואף שאנו תופסים להלכה כדעת האומרים שיש איסור לעשות מלאכה בשבת אפילו אם "לא איכפת ליה" בעשייתה, מכל מקום, לגבי השימוש במיחם, יש לנו שני ספקות להקל בדבר, שמא "אין בישול אחר בישול" גם בדבר לח, ושמא הלכה כהרב בעל הערוך, שבדבר שלא איכפת לו, אין איסור לעשותו בשבת.
ולכן להלכה, מותר להשתמש במיחם זה בשבת ללא חשש. וכן הורה גם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.