שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
י"ג ניסן תשפ"ד / 21 באפריל 2024

לגבי שיש למינם, אין לו הכשר, כפי שביאר זאת יפה הגרש"ז ריוח שליט"א. צריך לצפות אותו בטפט או נייר אלומיניום עבה.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


הכשר סיר לחץ, מיקסר ועוד - והערה חשובה בענין צורת ההכשר של השיש

בעקבות דברים שכתבנו בענין צורת ההכשר של השיש, שלח אלינו הגאון רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א, ראש המכון למצוות התלויות באר, הערה נחוצה בענין הזה, והנה היא:

בענין מה שנכתב: 'דין השיש שבמטבח הרי הוא כדין השלחן, ואפשר להכשירו לפסח על ידי שיערו עליו מים רותחים מכלי ראשון אחרי ניקוי יסודי',

הנה, חשוב להדגיש, שכאשר השיש עשוי מאבן, אכן דינם ככלי אבנים, שאפשר להכשירם. וכך הדין לגבי שיש חברון, שיש גרניט [אפילו שממלאים החריצים בחומרים שונים]. וכן הדין בשיש קיסר [הגם שהוא עשוי מאבנים שחוקות, ראה מה שכתבתי בזה בתנובות שדה גליון 173 שכן עיקר הדין].

אולם זאת יש לדעת, שבימינו מצוי לרוב שיש שדינו כחרס ולא אבן, וכגון גרניט פורצלן. שיש למינם. שיש דקטון – שהם סוגי שיש חדשים שהמרכיב העיקרי בהם הוא חרסית כ 94% ועוד 4% זכוכית ופיגמנטים. ועוד 2% של דבקים וסיבים. כל החומר מעורבב לחומר אחיד, ונכנס לצריפה בכבשן בחום של 1200 מעלות. ודינו אם כן חרס גמור, ולא מועילה לו הכשרה כלל.

וממילא כדי להשתמש בשיש ללא חשש, הפתרון היחידי יהיה לצפות את השיש באחד הציפויים המצויים בשוק, והטוב מביניהם הוא הטפט, שהוא אטוס לחלוטין, ומונע ממים להיכנס בין השיש לכיסוי, ועוד חסרונות שיש בציפויים האחרים.

בברכת פסח כשר ושמח

----------------------

הכשר סיר לחץ, מיקסר ועוד

כפי שביארנו, כל כלי יש להכשיר אותו באותו אופן שהוא בלע את האיסור, ולדוגמא, סיר שבישלו בתוכו מרק חמץ, יש להכניס אותו לכלי אחר גדול מלא רותחים המבעבעים על האש, וכך מכשירים אותו לפסח. ופעולה זו נקראת "הגעלה". (הגעלה, פירושה, פליטת ודחיית דבר אחד מתוך דבר אחר, וכאן מוציאים את המאכל מתוך הסיר).

סיר לחץ
לכן גם "סיר לחץ", די לו שיגעילו אותו בתוך כלי גדול עם מים רותחים (כשהם מבעבעים). ואף על פי שהחום בסיר לחץ בזמן הבישול מגיע ל-120 מעלות (צלסיוס), שהוא יותר מן החום הנמצא בסיר רגיל מלא מים רותחים, שלא מגיעים ליותר מ100 מעלות, בכל זאת, אין הבדל בין דרגות החום לגבי דיני הכשרת כלים, וכל ההתייחסות היא רק לאופן הבליעה. לפיכך, כל דבר שבולע נוזלים על האש, כמו סיר, די לו בהגעלה במים רותחים בתוך כלי גדול שבתוכו מרתיחים את המים (כלי ראשון). ודבר שבולע ב"כלי שני", כמו לדוגמא, קערת מתכת, ששמים בתוכה מרק רותח מכלי ראשון (הסיר), הרי הקערה היא "כלי שני", ודי לה בכך שישפכו עליה מים רותחים מכלי ראשון (מן הקומקום), ועל ידי כך מכשירים אותה לפסח. וכן הדין גם לגבי סיר, שטיגנו בתוכו פלאפל חמץ, שאף על פי שהשמן מגיע לדרגה של 190 מעלות, בכל זאת די לאותו הסיר שיגעילו אותו במים רותחים כמו שכתבנו, ואין צורך להגעיל אותו בתוך כלי עם שמן.

כלי אבן
אבל "תבניות", או "סיר פלא", שאפו בתוכן עוגה, אי אפשר להגעיל אותן באמצעות מים רותחים, שהרי הן בלעו דבר יבש, ולכן ההכשר שלהם הוא באש ממש, ופעולה זו נקראת "ליבון". ובזמנינו במקומות שגרים הרבה שומרי תורה, יש אנשים שמסדרים מקומות לליבון כלים לפני הפסח, ובדרך כלל עושים זאת באמצעות "ברנר" של אש.

כלי אבן, דינם ככלי מתכת, שיש להכשירם באותו אופן שהשתמשו בהם בחמץ. לפיכך, כשם שאת התבניות של התנור ניתן להכשיר רק באמצעות ליבון, כמו כן הדין לגבי "אבן שאמוט", שמניחים אותה בתנור ושמים עליה מאפים, שיש ללבן אותה באש. אלא שאבן זו, אינה מחזיקה מעמד בחום גבוה כל כך, ועוד שיש אומרים שמאחר שהיא אינה אבן טבעית, יתכן שהיא עשויה מחומרים שלא ניתן להכשיר אותם לפסח, ולפיכך, לא ניתן להכשיר "אבן שאמוט" לפסח.

מיקסר
מעיקר הדין, היתה אפשרות להכשיר את המיקסר (מערבל מזון) על ידי פירוק כל החלקים, וניקוי יסודי. אולם מאחר והשימוש במיקסר כולל שימוש בקמח, והקמח נכנס לתוך החריצים השונים של המיקסר, לכן המלצת גדולי ההוראה היא, שלא להשתמש במיקסר זה בפסח. וכן פסק הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף סימן תנא), שנכון מאד שלא להשתמש במיקסר חמץ בחג הפסח גם לאחר ניקוי יסודי. ונכון שיקנו מיקסר ידני מיוחד לימי הפסח. (ואם בכל זאת רוצים להכשירו, יש בזה פרטי דינים, ראה בילקוט יוסף שם עמוד תכא).


צפייה