השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
אם יש חיוב לעמוד בשעת הקדיש או אמירת ברוך ה' המבורך לעולם ועד
שאלה: כשאומר השליח ציבור או העולה לתורה "ברכו את ה' המבורך", והציבור עונים לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", האם הם צריכים לעמוד, או שדי להם בקימה מועטת, או שרשאים הם לשבת ואינם חייבים לעמוד כלל?
תשובה: הנה רבינו הרמ"א כתב בספרו דרכי משה, שנהגו לעמוד בשעת אמירת ברכו את ה' המבורך, ושכן כתב המרדכי, על פי דברי התלמוד ירושלמי, שנאמר לגבי עגלון מלך מואב, "קום כי דבר ה' אליך", מכאן אמר רבי אליעזר שכאשר עונים הציבור אמן יהא שמיה רבא וכל דבר בקדושה צריכים לעמוד על רגליהם.
ומבואר יוצא מדברים אלה כי חובה לעמוד בשעה שאומרים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", שהרי אפילו עגלון מלך מואב עמד בשעה שהגיע אליו דבר ה'. ועל כן חובה לעמוד בשעת עניית קדיש, וכן בשעת עניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". וכדברי הרמ"א כתבו עוד מגדולי האחרונים, ובהם רבינו המקובל הרמ"ע מפאנו ז"ל.
אולם רבינו חיים ויטאל תלמידו של רבינו האר"י כתב, שרבינו האר"י לא היה עומד בשעת עניית הקדיש כלל, ואמר לו שדברי התלמוד ירושלמי שהובאו בדברי הרמ"א אינם נכונים, כי אין זו לשון הירושלמי, והוא נוסח מוטעה שאינו נכון להלכה שנדפס בטעות בתוך לשון הירושלמי. ורק אם היה האר"י עומד בלאו הכי, ותוך כדי עמידתו היה החזן מתחיל באמירת הקדיש, אז לא היה יושב עד שיסיים החזן את אמירת הקדיש, ואחר אמירת הקדיש היה יושב. וכן כתב הרמ"א בתחילת דבריו שבדרכי משה, שהמהרי"ל לא היה עומד בשעת עניית קדיש או ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אלא היה יושב. ורק אם היה עומד בלאו הכי, והחזן היה מתחיל באמירת הקדיש, לא היה יושב עד שתסתיים אמירת הקדיש.
והיוצא מן האמור, שלפי דעת רבינו האר"י אין חיוב לעמוד בשעת עניית קדיש, וכן אין צורך לעמוד בשעת עניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". וכתב רבינו החיד"א, שאילו היה הרמ"ע מפאנו רואה את דברי רבינו האר"י, היה אף הוא מודה שמותר לשבת בשעת עניית הקדיש, כי הרמ"ע מפאנו הולך תמיד ברוב דבריו על פי דברי רבינו האר"י הקדוש.
והנה מרן רבינו יוסף חיים מבבל כתב בספרו "עוד יוסף חי", שראה בעירו בגדאד, שנוהגים הציבור לקום "מעט" בשעת עניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". וחיפש ולא מצא שום מקור למנהג זה. וכן נוהגים כיום בכמה מקומות, שקמים קימה מועטת בשעת עניית ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ואין שורש למנהגם, כי למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א יש לעמוד לגמרי בשעת עניית ברוך ה' המבורך, ואילו למנהג הספרדים אין צורך כלל לעמוד בשעת עניית ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכן הסכימו כל אחרוני הספרדים, שהעיקר להלכה כדברי רבינו האר"י שאין חיוב לעמוד בשעת עניית הקדיש ועניית ברוך ה' המבורך וכו'.
ולכן לסיכום: למנהג האשכנזים יש לעמוד בשעת עניית הקדיש, וכן בשעה שעונים הציבור "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", צריכים לעמוד. ואילו למנהג בני ספרד אין חיוב לעמוד בשעת עניית הקדיש ועניית ברוך ה' וכו'. אך גם למנהג הספרדים, אם היה עומד, ותוך כדי כך התחיל החזן באמירת הקדיש, לא ישב עד שיסיים החזן את אמירת הקדיש. וספרדי המתפלל אצל אשכנזים, נכון שיעמוד גם הוא בשעת הקדיש ואמירת ברכו, כדי שלא יהיה יושב במקום שכולם עומדים.
