שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"ג סיון תשפ"ב / 22 ביוני 2022

אין צורך בהתרת נדרים, אדרבה, מעתה עליך לנהוג כהלכה. 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


ברכו את ה' המבורך

שאלה: בשעה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", ועונים לו הקהל "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", האם יש לעמוד ולכרוע, או שאין בזה צורך?

תשובה: לענין החיוב לעמוד בזמן אמירת "ברכו את ה' המבורך", מצאנו שיש בזה חילוקי מנהגים ידועים בין הספרדים והאשכנזים, כי מנהג האשכנזים לעמוד בעת אמירת ברכו, ומנהג הספרדים להשאר יושבים. ויש מן האשכנזים שמקפידים לעמוד באמירת ברכו אף מפי העולה לתורה, ולא רק כשהיא נאמרת מפי השליח ציבור. ומכל מקום מנהג הספרדים שלא לחוש לזה כלל. וגם גדולי הספרדים ששמענו שמעם לא נהגו בזה. (ובקדיש וברכו שלפני תפלת ערבית של שבת, גם הספרדים נוהגים לעמוד, על פי דברי רבינו האר"י, ויש מיוצאי חלאב ומיוצאי מרוקו שלא נהגו בזה).

ולגבי הכריעה באמירת "ברוך ה' המבורך", נזכר מנהג כזה בדברי הראשונים, במחזור ויטרי ובספר ארחות חיים ועוד. והגאון המשנה ברורה הביא שבספר מגן גבורים נדחק הרבה למצוא טעם למנהג זה, והמשנה ברורה עצמו (בביאור הלכה סי' קיג) הביא סמך לזה מן הפסוק בדברי הימים (א' פכ"ט) "ויאמר דוד לכל הקהל, ברכו נא את ה' אלהיכם, ויברכו כל הקהל לה' אלהי אבותיהם, ויקדו וישתחוו לה' ולמלך". וכמה מן האחרונים הביאו עוד טעמים למנהג זה. אמנם בספר מקור חיים להגאון רבי יאיר בכרך כתב, שבכל הוספת כריעות שלא נזכרו בתלמוד, יש חשש איסור של מוסיף על תקנות חז"ל בכריעות, וכן כתב בספר שלחן טהור, שאין לנהוג במנהגי הכריעות הללו, ובהגהה שם כתב שלא מצינו מקור נכון למנהג זה, ובטעות יסודו. גם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל היה סובר שאין לכרוע בברכו, מפני שיש בזה חשש הוספה על תקנות חז"ל בכריעות.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כתב לדחות טענה זו של חשש איסור בהוספת כריעות, שהרי מצינו כמה וכמה כריעות שאנו כורעים אף על פי שלא תיקנו לנו רבותינו כריעות אלו, וכגון, בעת אמירת "ויעבור ה' על פניו" שנוהגים לכרוע על פי דברי המקובלים, ולא חששו הפוסקים מפני איסור הוספה על תקנת חז"ל בכריעות בענינים אלו.

ומכל מקום, הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו, ועליהם להשאר במנהגם ולא לכרוע בזמן אמירת ברכו, וכמו שנוהגים כן רבותינו הספרדים מאז ומעולם, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא היה נוהג לכרוע כלל בזמן אמירת ברכו, ועל כן אין לנהוג בכריעות אלו.


צפייה