שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

בספר גדולות אלישע דן בזה, וכתב שמי שגר בעיר החוף, לא יברך כלל על ראיית הים אפילו אם לא ראה אותו שלושים יום. והשווה דין ראיית הים לדין ראיית עבודת כוכבים שכתבו התוספות שבארצותיהם לא בירכו על ראיית עבודה זרה מאחר והיא מצויה אצלם תמיד, ומאחר ויש מבני העיר כל הזמן שרואים את העבודת כוכבים, ממילא גם לזה שלא ראה, אין חידוש בראייתה. ואף על פי שיש הרבה להקדשות על דברי הגדולות אלישע, מכל מקום מאחר וכן משמע מדברי המשנה ברורה והפרי מגדים ועוד, ספק ברכות להקל, ולא יברך על ראיית הים. 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות?

תשובה: ביארנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ואחר כך נתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך ברכה אחרונה, וזאת על פי דברי המהרש"ל, שמכיון שכלל בידינו "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", וברכת אשר יצר היא תדירה יותר מברכה אחרונה, לכן יש להקדים ברכת אשר יצר. והוספנו עוד טעם בזה.

ולכאורה אין לחלק בין ברכת על המחיה או ברכת המזון לברכת בורא נפשות, שהרי ברכת אשר יצר היא תדירה יותר מברכות אלו, כשם שהיא תדירה יותר מברכת בורא נפשות.

אלא שאין הדבר כן, שהרי ברכת המזון חיובה הוא מן התורה, וכן ברכת על המחיה לדעת רוב הפוסקים היא מן התורה, וכתבו רבים מן הפוסקים, שאין מצוה דרבנן קודמת למצוה דאוריתא, והרי ברכת אשר יצר בודאי שהיא מדרבנן, לכן, אם נתחייב אדם בברכת על המחיה או בברכת המזון, ואחר כך נתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם ברכת המזון או על המחיה, ואחר כך יברך אשר יצר.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב כך: מי שאכל דבר שצריך לברך עליו ברכת בורא נפשות, ואחר כך התחייב בברכת אשר יצר, יברך "אשר יצר", ואחר כך יברך בורא נפשות. ואם אירע כן עם ברכת המזון או ברכת על המחיה, יברך על המחיה או ברכת המזון, ואחר כך יברך אשר יצר. ומכל מקום, אם חושש שמא ישכח לברך אשר יצר אחר ברכת המזון, יקדים ברכת אשר יצר לברכת המזון.


צפייה