שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
ז' סיון תשפ"א / 18 במאי 2021

מרן זצ"ל נמנע גם ממלאכות דרבנן. במקום צורך, אפשר להקל, שההרי מן הדין גם במלאכות דאורייתא מותר, אלא שמצוה להחמיר בזה.

וכן הדין במוצאי יום טוב. תבורך מפי עליון,

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלה: מהו זמן "רבינו תם" שיש המחמירים להמתין לו בצאת השבת, והאם יש לנהוג בחומרא זו?

תשובה: נודע הדבר, שיש מחלוקת עצומה בין רבותינו הראשונים, אודות שיעור זמן "צאת הכוכבים", (זמן "צאת הכוכבים", הוא הקובע אימתי מסתיים אותו היום ומתחיל היום שלאחריו לרוב דיני התורה, וכן לענין צאת השבת, אסור לעשות כל מלאכה עד לזמן צאת הכוכבים, שאז כבר יצאה שבת והתחיל ליל יום ראשון.) שלדעת הגאונים, זמן צאת הכוכבים הוא אחר שלש עשרה וחצי דקות מזמן שקיעת החמה, ולדעת רבינו תם זמן צאת הכוכבים הוא מאוחר יותר, כשיעור שבעים ושתים דקות מזמן השקיעה. ולכל השיטות, יש לחשב את הדקות שאנו מזכירים, על פי דקות זמניות, דהיינו שמחלקים את היום מזמן הזריחה ועד לזמן השקיעה לשתים עשרה שעות, ואת השעות מחלקים לשישים דקות, וכך מחשבים שלש עשרה וחצי דקות, או שבעים ושתים דקות.

ובארץ ישראל, ובהרבה מקומות בגלויות ישראל, נהגו לחשב זמן צאת הכוכבים על פי שיטת הגאונים, דהיינו שאחר שלש עשרה וחצי דקות מזמן שקיעת החמה (ועוד תוספת כל שהיא, מחמת דין "תוספת שבת" שלא נאריך בו כעת) כבר עושים הבדלה, ועושים מלאכה, כי השבת כבר יצאה לה. וכן מחושב זמן צאת השבת ברוב לוחות השנה המצויים כיום. (אלא שבלוחות מהודרים המצויים כיום, מופיע מידי שבוע גם זמן "רבינו תם", ולעיתים הוא מופיע בראשי תיבות ר"ת).

ובאמת אילו הוכרעה ההלכה שלא כדעת רבינו תם, מפני שרוב או כל הפוסקים היו דוחים דבריו, לא היה מקום כל כך לחוש לדעתו, וכפי שאנו פוסקים בכל ענין על פי הכרעת ההלכה ביד גדולי הדור, על פי כללי ההוראה המסורים לנו מדור דור. אלא שאין הדבר כן, כי רבים ועצומים מרבותינו הראשונים, סוברים שהעיקר להלכה כדעת רבינו תם. ולשיטה זו, העושה מלאכה במוצאי שבת קודם לזמן זה, הרי הוא באיסור סקילה (כי עון חילול שבת עונשו בסקילה). וכן דעת רבינו האי גאון, והראב"ד, והרז"ה, והרמב"ן, והרשב"א, והרא"ה, והריטב"א, והר"ן, והרב המגיד, והמאירי, והרב אוהל מועד, והסמ"ג, והרוקח, והמרדכי, ורבינו פרץ, והרא"ש, ורבינו ירוחם, ועוד. ולא עוד אלא שכן פסקו להלכה מרן השלחן ערוך והרמ"א, וכן דעת המבי"ט והרדב"ז ומהר"י קולון.

והנה לפני למעלה משלש מאות שנה, קם הגאון מהרי"ף (רבי יעקב פראג'י, מגדולי הפוסקים במצרים, חבירו של הגאון בעל גינת ורדים), וחיבר קונטריס שלם להוכיח שהעיקר להלכה כדעת רבינו תם, ושלא כמו שנוהגים ברוב קהילות ישראל. והגאון גינת ורדים כתב תשובה לסתור את דבריו של הגאון מהרי"ף, ומהרי"ף חזר ליישב כל דבריו היטב. אלא שבזמנו לא היו נוהגים במצרים לחוש לשיטת רבינו תם בכלל, והיה הגאון מהרי"ף מסתפק אם יש טעם בכלל שיפרסם דבריו, וכך כתב בסוף תשובתו בענין זה: וגם אני היום, כמו חמישים שנה ויותר שעמדתי על הדבר הזה, ואני מתהלך בו בתום לבבי (שהיה רוצה שינהגו לחומרא כדעת רבינו תם ולא היו שומעים לו), ואפילו נות ביתי (אשתו) אינה שומעת לי בדבר הזה, שאומרת לי בפירוש אני הולכת בדרך שהולכים כל היהודים. אלא היא נוהגת להמתין רק כרבע שעה יותר משאר בני העיר, אבל אינה ממתינה כל כך עד שיגיע זמן רבינו תם, נמצא (יוצא ש) הקונטריס שחיברתי, לעצמי חברתיו (כי הוא היה מחמיר כשיטת ר"ת), ולא נתעוררתי לשלחו (כלומר לפרסמו) אלא מפני שבחלום אמרו לי מן השמים, שטוב הדבר שיתפרסם הקונטרס הזה בעולם, שעל ידו הרבה ינהגו כשיטת רבינו תם, ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה. וכן כתבו עוד גאונים רבים, שראוי לכל חרד לדבר ה', להחמיר כשיטת רבינו תם ורוב הפוסקים, שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני שיגיע זמן רבינו תם, ולכל הפחות נכון להחמיר כשיטה זו באיסורי תורה, כגון הדלקת אור החשמל וכדומה. וכן כתב להלכה מרן הרב שליט"א בספרו שו"ת יביע אומר. ובזמנינו ברוך ה', רבים מאד נוהגים להחמיר כשיטת רבינו תם.

והנה לפני מספר ימים, דיבר איתנו מרן הרב שליט"א אודות מפעלינו "הלכה יומית", וכששמע שתהילות לאל יתברך, רבים מאד לומדים בכל יום הלכות אלו, בקש מאיתנו לכתוב הלכה מיוחדת בענין זה, על פי מה שנזכר בתשובתו מלפני כחמישים שנה, מפני שחומרת רבינו תם היא חשובה מאד, שהרי הדבר נוגע לאיסורי תורה החמורים. ולכן ראוי לכל אדם, איש ואשה, להחמיר בזה על כל פנים באיסורי תורה כמו שביארנו. ושומע לנו ישכון בטח.

 

הערה: בעניין שיטת רבינו תם, כתבנו שיש לחשב שבעים ושתים דקות "זמניות" אחר שקיעת החמה, וכתבנו שדין זה שיש לחשב את הדקות כ"זמניות" הוא לכל השיטות. אלא שאין הדבר כן, כי רבים סוברים שלעניין שיטת רבינו תם יש להקל למנות שבעים ושתים דקות רגילות אחר השקיעה. ולאחרונה נדפס ספר משנה ברורה עם הערות מרבני ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ובסוף הספר נדפס קונטרס בעניין זה מאת הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ושם כתב שגם לדעת מרן הרבי עובדיה יוסף שליט"א אין לחשב את הדקות כ"זמניות" אלא יש לחשב שבעים ושתים דקות רגילות אחר שקיעת החמה, ואז כבר יש להקל בעשיית מלאכה במוצאי שבת.

 

הבהרה: כתבנו כי מעיקר הדין יש לחשב את זמן צאת השבת כשיטת הגאונים, כשלוש עשרה וחצי דקות אחר שקיעת החמה, אך יש להדגיש, כי במדינות אירופה שבהם עדיין השמים מאירים זמן ממושך אחר שקיעת החמה, יש להחמיר מן הדין לאחר את זמן צאת השבת יותר, ואם ינהגו הם כשיטת רבינו תם כמו שביארנו, יצאו מכל חשש.


צפייה