שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"א אייר תשפ"א / 3 במאי 2021

תבורך מפי עליון, 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


גידול כלב

שאלה: מדוע הרבה אנשים יראי שמים אינם מוכנים לגדל כלב?

תשובה: ידוע, שהחרדים לדבר ה', נמנעים בדרך כלל מלגדל כלב בבתיהם. ויש בזה כמה טעמים, חלקם הלכתיים, ונבארם בעזרת ה':

גידול חיה טמאה
במדרש (ויקרא רבה פרק כב), אמרו על רבי שמעון בר יוחאי, שהקפיד על כך שלא תקנן ציפור טמאה בשדה שלו. ומכאן שיש ענין ממדת חסידות שלא לגדל בעלי חיים טמאים. אולם למעשה מנהג העולם להקל בדבר לגמרי, וכמו שכתבו כמה מגדולי הפוסקים, ורק רבי שמעון בר יוחאי מרוב קדושתו, היה נזהר בזה מטעמים שהיו שייכים רק לאדם גדול כמותו, וכמו שמפורש בפסוק בספר מלכים, שלשלמה המלך היו פילים ותוכיים, שהובאו אליו מתרשיש. ועוד יש ראיות רבות לדבר (בחולין קיב. ועוד).

כלב שאינו מתורבת
ואמנם בגידול כלב, כאשר הכלב אינו מתורבת, ויש חשש שהוא יבהיל או יזיק לאנשים אחרים, מבואר במסכת בבא קמא (דף פג.), שיש איסור לגדלו, וכשם שאמרו "ארור אדם שיגדל חזירים", הוא הדין למי שמגדל כלבים שאינם מתורבתים, שגם הוא בכלל "ארור". וכשיש הכרח בדבר, אמרו רבותינו, "לא יגדל אדם כלב רע, אלא אם כן היה קשור בשלשלת של ברזל".

ומן הדברים אנו למדים, שכלב שהוא מתורבת ומחונך היטב, מותר לגדלו, לכל הפחות כשיש צורך בדבר, כמו כלב נחיה שמסייע לאדם עיור, וכיוצא בזה.

גידול כלב
ולענין גידול כלב לשם הנאה, לדעת הגאון יעב"ץ בתשובה (שאילת יעב"ץ ח"א סימן יז), אסור לגדלו, והגאון החמיר מאד בדבר, אולם נראה שדבריו לא התקבלו להלכה מכמה טעמים, (וחלק מטעמיו לא שייכים כל כך בזמן הזה).

כלב שעלול להפחיד, או כשומר בבית של עשירים
אמרו רבותינו במסכת שבת (דף סג:), אמר רבי אבא, אמר רבי שמעון בן לקיש, כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מתוך ביתו. ודרשו כן מן הפסוק. וכוונת הדברים, שמצוי שאנשים עשירים, יש להם בחצר ביתם כלב, שגורם לכך שגבאי צדקה ועניים אינם מעיזים להכנס כדי לדפוק על דלת הבית, ויש בדבר איסור חמור. ועוד הוסיף רב נחמן, שאדם שמגדל כלב כזה, סופו שפורק מעליו יראת שמים.

וסיפרו רבותינו, שאשה אחת, היתה רגילה תמיד לאפות את הלחם של משפחתה בבית מיוחד, שבו כולם היו אופים את הלחם שלהם. כאשר היא נכנסה, נבח עליה כלב, ואותה אשה נבהלה מאד, אמר לה בעל הכלב, אל תפחדי ממנו, אני עשיתי שהוא לא ינשוך ולא ישרוט, השיבה לו, קח את הטובות שלך ותשליך אותם על הקוצים, "כבר נד ולד", כלומר, הרגישה אותה האשה, שהיא מתחילה להפיל את עוברה מחמת הפחד. והתינוק מת.

ודבר זה אינו תלוי רק בסוג הכלב, אלא גם במקום בו מתגוררים, שיש מקומות שבהם האנשים והנשים והילדים אינם רגילים בכלבים, ושם הכלב עלול לגרום לבהלה גדולה, ולעומת זאת יש מקומות שרגילים בכלבים, וכאשר הוא קשור והולך עם בעליו, אין חשש שיבהלו ממנו, (כאשר הוא כלב מתורבת).

צער בעלי חיים
מלבד כל מה שאמרנו, יש לשים לב, שמי שמגדל כלב, חייב לדאוג לו, ואסור לו לגרום לו צער, ובגמרא במסכת גיטין (סב.) מבואר, שאסור לאדם לאכול שום דבר בראשית היום, עד שיתן לבהמה שלו לאכול קודם, כמו שנאמר, "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", ורק אחר כך, "ואכלת ושבעת". וכתב הגאון יעב"ץ (שם), שהוא הדין לגבי המגדל כלב, שחייב לתת לו לאכול לפני שיאכל בעצמו, אפילו אם הכלב יכול לדאוג לעצמו למזון במקום אחר.

עיקור הכלב, נטילת ידיים וחג הפסח
על פי הדין, אסור לעקר או לסרס כלב, ויש בדבר איסור מן התורה (בעיקור), גם כאשר הדבר נעשה לטובת הכלב. ומבואר בשלחן ערוך (אה"ע סימן יא) שאסור גם כן לתת לגוי שיסרס את הכלב. (ומי שכבר יש לו כלב ויש צורך גדול בדבר, יעשה שאלת חכם, כי יש מקום להקל בזה על ידי מכירה לגוי, שיתן לגוי אחר וטרינר שיסרס. ראה אוצר הפוסקים עמוד 254).

נחלקו האחרונים, אם אדם הנוגע בכלב צריך ליטול ידיו לאחר מכן, שלדעת הגאון רבי זלמן בעל התניא, (בשלחן ערוך סימן צז אות ג), הנוגע בכלב אינו צריך ליטול ידיו. אבל הגאון היפה ללב (סימן ד אות כד) מחמיר בזה. וטוב להחמיר כדבריו. ודי בשטיפת הידיים, ואין צריך נטילה ממש.

בחג הפסח, אסור לתת לכלב מזון שאינו כשר לפסח.

מן הטעמים הללו, רבים נמנעים מלגדל כלב, ומי שבכל זאת בוחר לעשות זאת, עליו להבין באילו תנאים הוא יוכל לעשות זאת.

ובהמשך נבאר בעזרת ה', איך יש לנהוג עם הכלב בשבת.


צפייה