דבר תורה ליום שלישי ט"ו אייר תשס"ח 20 במאי 2008

פרשת השבוע - פרשת במדבר

הפרשה  מוקדשת לרפואה שלימה
 
למשה מורדכי בן פרידה
הוקדש ע"י
משפחתו

אמרו במדרש רבא, חיבה גדולה חיבבן הקדוש ברוך הוא לישראל, שעשאן דגלים, שנתן לכל שבט ושבט דגל משלו בצבע האבן שהיתה משובצת בחושן המשפט על לבו של אהרן הכהן, וכך כל שבט היה ניכר למרחוק, וידעו שזהו שבט ראובן, וזהו שבט שמעון, וכן על זה הדרך. וכל זאת מתוך חיבה לישראל, שנאמר "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה", דגלי עם ישראל היו עלי לאהבה.

ובכלל זה שהיו ישראל מצויינים בעזרת הדגלים, נכלל כל סדר הליכתם ונשיאת ארון הברית, שהיה הכל בצורה מסודרת ומאורגנת להפליא, כשהם עם הבהמות שאיתם וכל משאם, והילדים אשר חנן ה' אותם, כולם היו צועדים וחנים תמיד בצורה מסודרת ומופתית, כמו שנאמר "איש על דגלו באותות", שהיה סדר הליכתם לאות ומופת לכל העמים, עד שאמרו רבותינו, שאומות העולם היו מביטים בהם בישראל ותמהים ואומרים, מי זאת הנשקפה כמו שחר. ואף בלעם הרשע הביט בעם ישראל ויצאה עינו כנגדם, בראותו את הסדר שהיה בעם ישראל לשבטיו, כמו שנאמר "וירא את ישראל שכן לשבטיו", כל שבט ושבט במקומו, בצבע דגלו, עד שנתפעם בלעם ואמר, מי יוכל ליגע באלה.

וכן כל ענין החניה ונשיאת המשכן וכליו בעת מסעות המדבר היה על פי סדר מיוחד, וכל אחד ואחד מישראל ידע לנכון מהו תפקידו, וכיצד עליו לצעוד.

כל הדברים הללו באו ללמד אותנו דרך חיים של יהודי בעבודת ה' ובכל דרכיו, כי כל סדר חייו של האדם חייב להיות מתוכנן ומסודר על פי תכנית מסודרת, לפי מה שתיכנן כל אדם לעצמו, וכאשר מצליח לעמוד במטרות שהעמיד לעצמו, ידע כי הוא הולך בדרך הנכונה בעבודת ה', ועדיו לגדולות. אבל בהעדר סדר ותכנית נכונים, עלולים חלילה כל עניני הקדושה, ואפילו הגדולים ביותר להשתבש ח"ו.

אמרו בגמרא, משורר ששיער חייב מיתה, והכוונה בזה, כי כל אחד בבית המקדש היה לו תפקיד מיוחד, הלוי היה מנגן ומשורר בבית המקדש, והכהן היה ממונה לשמור על פתח בית המקדש, ואם מי מהם היה מעונין ובא להחליף את התפקידים, היה מתחייב מיתה, וכל כך למה, מפני שחרג זה מן הסדר הנכון בעבודת ה', וכל חריגה, עלולה להיות משמעותית וקריטית.

עם ישראל זכו לקבל את התורה, בזכות "ויחן שם ישראל נגד ההר", שלשון "ויחן" הוא לשון יחיד, ללמדינו שהיו כולם כאיש אחד בלב אחד, שהיה שלום בינהם. והכוונה בזה, שכשיש סדר בעם ישראל, והכל בא בצורה מסוכמת ונכונה בינהם, ואין איש נכנס לתחום רעהו, אזי הם מצליחים בעבודת ה', מה שאין כן כשהכל מתנהל בצורה "זורמת", בלי תכנון נכון, וסדר וחשיבה, שאז אי אפשר שיצליחו בעבודת ה', ובכלל בחיים נכונים ותקינים.

חכמי המוסר אמרו, אי הסדר גורם לבלבול הדעת, והמבולבל במהלכו ובסדורו בדרך ארץ, הוא מבולבל גם בעבודת ה', וזהו לא רק בדברים הגדולים, אלא אף בדברים הקטנים, הליכה מסודרת, לבוש מסודר, ישיבה מסודרת, ואפילו מנעליו יהיו קשורות בצורה מכובדת ומסודרת, כי זהו תנאי חיים לחיים מסודרים ומאושרים. ואשרי מי שזוכה לכך.

שבת שלום.