דבר תורה ליום שישי כ"ד טבת תשפ"ד 5 בינואר 2024

פרשת שמות

מאמר מהרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע:
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ, וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס".

רבותינו במסכת סוטה (דף יא.)  מסבירים, מהן אותן "ערי מסכנות – פתום ורעמסס"?

"פתום", שבנו אותה על פי התהום, על גבי קרקע בוצית ובולענית, והיו המבנים קורסים ונבלעים בקרקע, "רעמסס", שהלבנים והבנינים היו מתרוססים לרסיסים.

ביאור הדברים, כי ראשית מטרתם של המצרים בשעבוד בני ישראל, היתה כדי שבני ישראל לא יתעשתו, וימרדו בהם, לכן הקפידו על כך שעם ישראל, תמיד תמיד, יהיו שקועים בעבודה, גם אם אין לה תכלית. גם כאשר המצרים כלל לא היו זקוקים למבנים הללו, בכל זאת, לא רצו להניח לבני ישראל לנפשם, והעבידו אותם בעבודת פרך, ללא תכלית, לבנות בנינים שקורסים לאחר בנייתם!

וכך אמנם אמר פרעה על בני ישראל: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ, וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר", מרוב עבודה, לא יהיה להם פנאי להתעסק ולחשוב על מחשבות כלשהן.

וכך כתב על כך רבינו הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) בספר מסילת ישרים, בזו הלשון:
"שהיה פרעה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל, לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות, בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת".

ומכאן לימדנו הרמח"ל יסוד חשוב:

"כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלומד בערמימות, ואי אפשר להמלט ממנו, אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה".

כלומר, כשם שנהג פרעה הרשע, להטריח את ישראל כל הזמן בעבודות קשות, כדי שלא יתעשתו וישימו לב למצבם, כך עושה היצר הרע, שמסית את האדם להיות טרוד כל הזמן במחשבות שונות, כך שלא ישים לבו אל העיקר, לעבודת ה' התמידית!

בארצות הברית, רגילים בהרבה מקומות, שהיהודים הגרים בניו יורק וסביבותיה, יוצאים בחודשי הקיץ לבתים אחרים הממוקמים בהרים שסביב לניו יורק, או בעיירה "דיל". מאחר ומדובר בזמן ממושך, גם באותה תקופה, נוהגים בעלי הבתים, ליסוע מידי יום לעבודתם, בדרך כלל ל"מנהטן", למרות שהנסיעה אורכת זמן ממושך.

אירע פעם, ששמע הגאון בעל השפע חיים, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, קבוצה מחסידיו, המשוחחים ביניהם אודות ימי הנופש העתידים לבוא. היה זה באמצע החורף, והחסידים תכננו יחדיו, היכן יגורו, ומה יאכלו, ואיזו פעילות יסדרו עבור הילדים למשך כל הזמן, וכן על זו הדרך. תכניות על גבי תכניות, רבות ומגוונות, שגם עולות הון רב.

נענה האדמו"ר ואמר:
הנה, כך דרכו של היצר, הוא משכנע אתכם כעת לבטל את זמנכם במשך ימים שלימים על תכניות עבור החופש הגדול. ובלבכם, אתם אומרים, אוה, רק נסיים את התכניות, ומיד נחזור להתמקד בעבודת ה'! לאחר שתסיימו את התוכניות, הרי יקרבו ימי הפסח, ואז תהיו טרודים בעניני החג. לאחר החג, הנה כבר קרבים ימי החופש, ואז תאמרו בלבבכם, רק יבואו ימי החופש, ונלמד במשך כל ערב כמה שעות מתוך הרחבת הדעת!

לבסוף, מגיעים ימי החופש, אתם נוסעים בכל יום למנהטן, וחוזרים עייפים ומרוטים לבתיכם, לא מצליחים ללמוד כלום. ואז תאמרו, אם כן, בשבת לכל הפחות נעסוק בעבודת ה'!  אך אבוי! מגיעה השבת, ועייפות גדולה משתלטת עליכם, שכן כל השבוע עבדתם קשה, ונסעתם כל יום כמה שעות, ולשם מה יש חופש אם לא כדי לנוח מעט?

זו דרכו של היצר, שמסיח את דעתכם כל חייכם, ואינכם שמים לב לימים שחולפים לבלי שוב! חבל על הזמן!

המשיך האדמו"ר ואמר, הנה כשהיינו במחנות תחת שלטון הנאצים ימח שמם, לפעמים, לא היתה להם עבודה עבורינו, והיו מצוים עלינו לאסוף אבנים, ולבנות גבעה מן האבנים, לאחר מכן היו מצוים להעביר את הגבעה למקום אחר, וכך היו מתעללים בנו כל הזמן, כדי שלא יהיה לנו פנאי לעצור, לחשוב, להתבונן, אולי אף למרוד!

סיים האדמו"ר, זו ממש דרכו של היצר הרע, כל החיים חולפים, לאדם תמיד יש במה להתעסק, והוא אינו מבין שהזמן חולף, לאחר שיסיים ענין אחד, יגיע ענין אחר, עליו לעצור לרגע! לחשוב! ולכוין את עצמו לדרכים ישרות, בהן יוכל להתמקד בעיקר, בעבודת ה', בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים וקיום כל המצוות!

סיפר מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שפעם אמר לו הגאון מפוניבז', רבי יוסף כהנמן זצ"ל:

אשאל אותך שאלה: אדם חולם שהוא נכנס ליער עבות, והתנפלו עליו אריות ונמרים להרוג אותו, כיצד ניתן לעזור לו?

הביט בו רבי יעקב מבלי להשיב, וכי מה ניתן להשיב לשאלה כזו?

נענה בעצמו הרב מפוניבז': "לעורר אותו, והחלום יעלם"!

וכלשון הרמב"ם: "עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה"!

אדם שקוע כל ימיו בעצם בחלומות, דברים שאין בהם ממש, עליו להתנער, להתמקד בעיקר, לשמוע דברי מוסר, ולהשקיע את כל כוחותיו בעבודת בוראו!

שבת שלום!