דבר תורה ליום שישי כ"ד חשון תשפ"ג 18 בנובמבר 2022

פרשת חיי שרה – בדיקה ללא הרדמה

מאמר מהרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשה:
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". ודרשו רבותינו, מה שנאמר, מאה "שנה" ועשרים "שנה" ושבע "שנים", שכל שנותיה היו שוים לטובה.

אך הדברים קשים מאד להבנה! איך ניתן לומר שכל חיי שרה היו חיים טובים בכלל?! הרי שרה היתה עקרה במשך תשעים שנה! היא נחטפה לבית פרעה! ועוד ועוד חויות קשות עברו עליה בימי חייה, אם כן, איך ניתן להגדיר את חיי שרה כחיים טובים?

יתירה מכך יש לשאול, על מה שדרשו רבותינו במסכת בבא בתרא (דף יז.), שאבותינו הקדושים חיו בעולם הזה חיים שהם "מעין עולם הבא", ועל הפסוק שנאמר "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" פירשו, שלא חסר אברהם אבינו שום טובה בעולם! איך יתכן לומר כך על אברהם, שחייו היו רצופי נסיונות וקשיים שלא יתוארו במילים? מה ביאור הדברים?

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף קיד.) אמרו, מעשה ברבה בר אבוה, שמצא את אליהו הנביא בבית קברות של גויים. שאל אותו שאלה בהלכה, ואליהו הנביא השיב לו את המקור להלכה מלימוד מתוך פסוקי התורה. שוב שאל אותו שאלה נוספת בענין זה, ואליהו השיב לו.

שאל רבה בר אבוה את אליהו הנביא: כבודו הרי כהן, ואם כן, איך אתה נכנס לבית הקברות? השיב לו אליהו: "וכי לא למדת סדר טהרות, ששם למדנו שרבי שמעון בר יוחאי אמר שקברים של גויים, לא מטמאים באהל"?

השיב לו רבה בר אבוה בכאב לב: "בארבעה סדרי משנה שנוהגים בזמן הזה, איני בקי מספיק, ואיך אהיה בקי בסדרי טהרות וזרעים שאינם נוהגים בזמן הזה"?

שאל אותו אליהו: מדוע באמת אינך בקי בסדרים הללו? השיב לו רבה בר אבוה, "מפני דוחק הפרנסה", כלומר, מרוב עוניו, לא הצליח רבה לעסוק כראוי בסדרים הללו.

לקח אותו אליהו הנביא, והעלה אותו לגן עדן, (כמובן שמדובר במושגים עמוקים, אך נביא את דברי הגמרא כמו שהם), אמר לו, פשוט גלימתך, ולקוט לך מן העלים הללו שיש כאן. לקט רבה ולקח לעצמו מן העלים. בצאתו מגן עדן שמע קינה: "מי אכל עולמו בחייו כרבה בר אבוה"! כלומר, רבה, שלקח בעצם שכר מגן עדן, הפסיד בכך את שכרו לעולם הבא!

כאשר שמע רבה את הדברים, חבט את גלימתו והשליך את העלים. ועם זאת, גלימתו, קלטה מריח גן העדן, עד שכאשר חזר רבה, מכר את גלימתו המיוחדת בשנים עשר אלפי דינרים, אותם חילק לחתניו. עד כאן המעשה שבגמרא.

נתבונן! רבה בר אבוה עני מרוד! והנה הוא פוגש את אליהו, ומה הוא מבקש ממנו? שישיב לו על שאלות בהלכה! זה הנושא החשוב ביותר בעיניו של רבה בר אבוה!

אך עלינו לשאול, מה התכלית בכל המאורע שאירע? לשם מה לקח אליהו את רבה לגן עדן? לשם מה אמר לו ללקוט מן העלים, ואחר כך השמיעו לו את הקינה, עד שזרק רבה את העלים? מהי בכלל המשמעות של הריח שנקלט בגלימתו של רבה?

הסביר זאת הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (והגדת), בביאור יפה:

אין לך אדם שאין לו בעיות, צרות ויסורים בעולם! לכל אחד יש את הבעיות שלו, קטנות וגדולות! ידע רבה, שגם אם יהיה לו כסף, בזה לא יפתרו כל בעיות החיים שלו, לכן לא מצא לנכון לבקש פרנסה טובה מאליהו, שהרי אם יהיה עשיר, יתכן שיצוצו ענינים אחרים שיפריעו את מנוחתו.

אך בתחילה היה נראה, כאילו אליהו מדריך את רבה, איך יוכל לעבור את החיים ללא סבל. הוא לקח אותו לגן עדן, ואיפשר לו לקחת לעצמו מן העלים! אך מיד הוסברו לרבה כל הדברים. העלים הללו, אינם פתרון לשום בעיה, שהרי אם תקח מהם, תפסיד את שכרך הנצחי! רק דבר אחד הוא הפתרון, "ריח גן העדן"! תזכור תמיד, שיש בעולם גן עדן! שיש מושגים רוחניים, שיש ענינים גבוהים ונעלים הרבה יותר מכל עניני העולם הזה! זהו הפתרון האמיתי שיכול לאפשר לאדם לחיות חיים טובים, חיים שלימים!

לכן על אבותינו אמרו, שחיו חיים טובים, ששרה "כל שנותיה שוים לטובה", מפני ששרה, היתה אשה מרוממת מעל כל עניני העולם, היא היתה גדולה בנבואה מאד, וכל חייה עסקה בעבודת הקודש. לכן, כל הצרות שעברו עליה בחייה, היו בטלות לעומת המשמעות העמוקה שהיא מצאה לכל מעשה בחיים!

גם אברהם אבינו, עם כל הנסיונות והצרות שעברו עליו, הרי אברהם יודע, שאין העולם הזה אלא כפרוזדור לקראת חיי העולם הבא, ובעולם הזה הוא מסגל לעצמו תורה ומעשים טובים, שאי אפשר בכלל להעלות על הדעת את גודל ערכם. לפיכך, חייו היו טובים מאד!

נסיים במעשה אמיתי, שהיה עם מרן זכר צדיק לברכה, והוא מעשה שכמעט לא יאומן כי יסופר שאירע בדורינו:

לפני כעשרים וחמש שנה, הרגיש מרן זצ"ל כאבי בטן חזקים. לקחו אותו לבית החולים, ושם, ראו הרופאים שיש צורך בבדיקה פנימית, כדי לבדוק את בטנו של הרב. בדיקה זו כמובן כרוכה בכאבים עצומים, כך שחובה לערוך אותה בהרדמה.

רצו הרופאים להרדים את הרב, אך בבדיקה נוספת, ראו כי הוא נוטל תרופות מדללות דם, שלא מאפשרות לו לקבל את ההרדמה, ולכן יש צורך להשאירו להשגחה בבית החולים עד למחרת, שהשפעת התרופות תפוג, ואז יוכלו להרדימו. אולם כשנודע הדבר לרב, הוא סירב להשאר בבית החולים, מפני שרצה לשוב לביתו לעסוק בתורה.

נאמן ביתו הרב אריה דרעי, החל נושא ונותן עם הרופאים, שינסו למצוא דרך לפתור את הבעיה. אולם הם השיבו לו שאין מה לעשות, וחובה להשאיר את הרב בבית החולים. הרב, ששמע את רבי אריה דן מול הרופאים, שאל אותו, מה הענין? השיב לו, כי הרופאים דורשים להשאירו בבית החולים, ובאמת, אין ברירה, חובה להשאר, שכן יש חובה לערוך לרב בדיקה, אותה יוכלו לערוך רק למחרת בגלל ההרדמה!

שמע הרב ואמר: מה הבעיה? ההרדמה? הבא לי גמרא מבית הכנסת של בית החולים, ואז יוכלו לערוך את הבדיקה! מיהר רבי אריה, והביא לרב גמרא, מסכת עבודה זרה. הרב החל לעיין בגמרא, כשהוא אומר למקורביו, תאמרו לרופאים שכעת הם יכולים לעשות את הבדיקה!

פנה רבי אריה לרופאים, ואמר להם, שהרב אמר שיערכו לו את הבדיקה ללא הרדמה. אמרו הרופאים: אין דבר כזה! בכל בית החולים ישמעו את הזעקות של הרב אם נעשה זאת! אלו יסורים שבן אנוש לא יכול לעמוד בהם ללא הרדמה! אמר להם רבי אריה, מה איכפת לכם, נסו, ואם מיד בתחילת הבדיקה הרב יזעק, תפסיקו את הבדיקה, והרב יאלץ להשאר בבית החולים עד מחר.

לאחר עשרים דקות, יצאו הרופאים מן החדר כשהם לא מאמינים. אמרו למקורבי הרב: מעולם לא ראינו דבר כזה! הרב עבר את כל הבדיקה כאילו הוא לא מרגיש שום דבר!

נכנסו אליו בנו, הגאון רבי דוד יוסף, עם רבי אריה דרעי, לראות מה שלומו, לפתע ראה הרב את בנו ואמר לו בתקיפות: "תאמר לרופאים שיתחילו כבר בבדיקה"!...

הנה ראינו, אדם בן זמנינו, שידע את ערכה של התורה, והיה מסוגל להרגיש בנועם התורה, להתעמק בה עד כלות הנפש, הרי חייו בהחלט היו חיים טובים, עם כל הקשיים, בשעה שהיה לומד, היה דומה לאדם שיושב לו בגן עדן העליון!

שבת שלום!