דבר תורה ליום שישי ג' חשון תשפ"ג 28 באוקטובר 2022

פרשת נח – יום האזכרה התשיעי למרן זצ"ל

מאמר מנכדו הרב יעקב ששון שליט"א

לכבוד יום האזכרה של מרן הסבא זצ"ל, נאמר דברים שדרש לפני כעשרים שנה, ונוסיף דברים לזכרו הטהור.

נקרא בפרשת השבוע:

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ".

מה כוונת הפסוק שאמר "בדורותיו", מה הכוונה "בדורותיו"? ומה הכוונה "צדיק תמים"? אלא שהכתוב מדבר על שני דורות שהיו בימיו של נח, דור המבול ודור הפלגה. שניהם היו רעים וחטאים. על דור המבול נאמר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם", "חמס", הכוונה שהיו גזלנים, רשעים. אך נח, היה נקי, הוא לא חמס, לא גזל שום דבר מאדם אחר.

דור הפלגה, הוא הדור שחיו אחרי זמן המבול, אחרי שהתרבתה אוכלוסיית העולם שוב. הם היו חכמים להרע, אך באמת היו טפשים גדולים, היתה להם חשיבה "מודרנית". הם עשו חשבון, אמרו, מתי היה המבול? (בערך) בשנת אלף תרנ"ו לבריאת העולם. אמרו, מדוע היה המבול? הרי לא יתכן שנח צודק שהמבול היה בגלל העוונות של בני האדם. אלא ודאי כל אלף חמש מאות שנה הרקיע קורס, מכיון שיש איזו סיבה טבעית שהוא לא בנוי נכון, ולכן אנו נעשה מגדל, ונחזק את הרקיע, נעשה לו כמו עמודים שיחזקו אותו. איזה טפשים! הרי כל מה שבא המבול, היה עונש משמים בגלל העוונות! אך הם היו "מודרנים", לא הסכימו להסתפק בתשובה כזו, ניסו למצוא פתרון על פי הטבע.

נמצא אם כן שדור המבול, חטאו בחטאים שהם בין אדם לחבירו, חמס, גזל. אבל דור הפלגה, חטאו בענין שבין אדם למקום, הם לא שמעו בקול נח, וכפרו בה' יתברך.

ועל כך מעידה התורה, שנח היה איש צדיק תמים "בדורותיו", הן בדור המבול והן בדור הפלגה. עמד נגד כולם. עמד באמונה חזקה בה' יתברך. וזהו מה שנאמר "צדיק תמים", צדיק, זה בענינים שבין אדם לחבירו, כמו שנאמר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", ו"תמים" זה בענינים שבין אדם למקום (לה'), כמו שנאמר: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". בשני התחומים הללו, נח היה צדיק תמים!

אבל בדברי רבותינו מצאנו מחלוקת. יש דורשים את מה שנאמר שנח היה צדיק "בדורותיו", שאילו היה חי בימי אברהם אבינו, היה צדיק עוד יותר, כיון שהיה לומד מאברהם אבינו. אבל יש דורשים אותו לגנאי, ואומרים, אילו היה נח חי בימי אברהם אבינו, לא היה נחשב צדיק. ועלינו להתבונן, מדוע לדרוש לגנאי? מדוע רבותינו מותחים ביקורת על נח?

אלא שרבותינו מצאו נקודה לעמוד עליה. אברהם אבינו, היה משקיע כוחות רבים בזיכוי הרבים, "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", ודרשו רבותינו, אלא תקרא "ויקרא", אלא "ויקריא", שהיה מקריא את שם ה' לכל עובר ושב! היו מגיעים בצל קורתו אנשים, שכולם היו עובדי עבודה זרה, והוא היה יושב איתם, מסביר להם, מביא להם ראיות על אמיתות הבורא! וכמו שדרשו רבותינו, "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן", אלו הנפשות שהחזירו אברהם ושרה בתשובה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים. ומהו אותו גיור שהיה בזמנם? שהיו מצילים אותם מעבודה זרה, ומלמדים אותם להאמין בה' ולעשות רצונו! זה היה אברהם אבינו!

אך לגבי נח נאמר "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", הוא לא טרח כל כך להשפיע על אחרים שיחזרו בתשובה. יכול היה נח לטרוח יותר, להסביר לאנשים את הדברים, במתק שפתיים, אך הוא הסתפק במעשים קלים יותר, במשך שנים היה בונה את התיבה, והיו אנשים שואלים, מה מעשיך? והוא היה משיב, זו התיבה שאני בונה, כי עתיד הקדוש ברוך הוא להציף את העולם במים, ואני ובני ביתי ננצל מן הרעה בתוך התיבה הזו! אך לא טרח הרבה מעבר לכך! לא נהג במנהגו של אברהם!

זה נקרא "צדיק בפרווה"! מהו צדיק בפרווה? צדיק לעצמו. משל למה הדבר דומה? כשיש קור גדול, כמה מעלות מתחת לאפס, ויש קור גדול בחדר, מה עושים? אפשר להביא תנור, וכך לחמם את החדר. אך יש צדיק אחד, שלקח לעצמו פרווה, התעטף בה היטב היטב, עטף את אזניו, והוא יושב ומתחמם! לכולם קר! אך הוא, לא איכפת לו, זה נקרא צדיק בפרווה!

אדם צריך לקרב אנשים אחרים, להשפיע עליהם, שיקיימו את המצוות, יאמר לחבירו, אתה חברי, אני אוהבך, כדאי לך לשלוח את ילדיך למוסדות של תורה, תרווה מהם נחת! כך צריך לעשות! נח, לפי מדרגתו, לא עשה כך. אדם שהוא יורד אל העם, זה צדיק באמת!

דור המבול, היו רשעים, היו גונבים לשם גניבה, חומסים לשם חמס, לא היה להם שום צורך בחמס הזה. רבותינו אומרים, שאותו הדור לא ידעו מחסור, היה להם שפע עצום, היו זורעים את האדמה אחת לשבעים שנה, והיתה הזריעה מספיקה להם לכל השנים. והיו כולם בריאים, חסונים. מספרים רבותינו, שהיתה אשה אחת, שבעלה הלך מביתו, והיא היתה בהריון, בסוף החודש התשיעי, והנה הרגישה שהיא עומדת ללדת. ולא היה שום אדם בבית, והיא ילדה לבדה. יצא הילד, אמרה לו אמו, לך בני לחדר השני, ותביא משם מספריים, כי עלי לגזור את חבל הטבור שאתה קשור בו! כל כך היו בריאים, כמו בעלי חיים שמיד עם לידתם מבינים ומתהלכים!

הלך הילד לחדר השני, והוא תינוק בן שעה אחת! והנה ראה שם שד! תפס אותו השד והתחיל להאבק עמו! היום, אם אחד מאיתנו יראה שד, הרי ימות על המקום! אך זה שהיה תינוק, נאבק עם שד בגבורה. והנה לפתע קרא התרנגול, אמר השד לתינוק: לך לאמך ותתפאר בפניה, שניצלת ממני, כי אין לנו שליטה ביום, מזלך שהתרנגול קרא וכעת איני יכול לעשות לך כלום! אמר לו התינוק, לך אתה לאמך והתפאר בפניה, שניצלת ממני, שאלמלא שאני קשור בחבל הטבור, הייתי חותך אותך לשתי חתיכות!

איזה כח היה להם! השפיע להם ה' יתברך טובה מרובה, והם במקום לעבוד את ה', חמסו, גנבו, ואחר כך גם כפרו בה'!

אם היה נח הולך, ומדבר איתם, מקים אירגון "בית נח", לקירוב רחוקים, היו באים כולם, היה משפיע עליהם, אך הוא דאג בעיקר לעצמו ולבניו ולאשתו, ולנשי בניו, שהם לא חמסו. זה לא מספיק! אדם לא יאמר שלום עלייך נפשי!

אלו דבריו של מרן זצ"ל. והנה, הוא היה נאה דורש נאה מקיים. כי כל ימיו לא הסתפק בעבודת ה' הפרטית שלו, אלא טרח, וזכה לפעול בחייו פעולות שאפילו צבא שלם של רבנים לא הצליחו לפעול, והכל במסירות אין קץ.

כאשר נוסדה תנועת ש"ס, ביקש הגאון רבי שלום כהן ממרן זצ"ל לקבל עליו את הנהגת התנועה מבחינה רוחנית. ובתחילה מרן זצ"ל סירב, ובפרט התנגדה לזה רעייתו הרבנית עליה השלום, באומרה, שהפוליטיקה מלאה סחי ומאוס, ואיך יתכן שבעלה הרב, שכולו טהרה ותורה, יכניס את ידיו לנושא שכל כך רחוק ממנו? עד שלבסוף אמר לה הרב: כשאבוא לפני בית דין של מעלה, מה נאמר? אני אגיד שרציתי להיות נחמד? אין ברירה! עלינו לקבל עלינו את העול הגדול הזה, למען זיכוי הרבים! למען הציבור!

ספרים שלמים ניתן לכתוב ולתאר את פעילותו של הרב, בכל שטחי החיים, בהרבצת תורה, בצדקה, בחסד, בקירוב רחוקים, בהשכנת שלום, ועוד ועוד, (מקצת מן הדברים תוכלו לראות בספרי אביר הרועים שזכינו להדפיס), אך השורש של הכל, היא מידת האחריות! למרן זצ"ל היתה אחריות על הציבור! ועלינו ללמוד מדרכיו, גם אדם רגיל, איש או אשה, יכולים לחפש ולמצוא הזדמנויות טובות להשפיע מטובם על אחרים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

זכותו של הרב תגן עלינו ועליכם, שנזכה לעשות רצונו של ה' יתברך כרצונו, להגדיל תורה ולהאדירה, ולחנך את בנינו, בנותינו וכל צאצאינו, בדרכה של התורה הקדושה. שבת שלום ומבורך!