דבר תורה ליום שישי כ"ג שבט תשפ"ה 21 בפברואר 2025

פרשת משפטים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם, דיני שומרים וכן, דיני גנב.

בדיני הגנב אנו רואים שנוי בדיני תשלומי הגניבה: בעוד שעל גניבה "רגילה" משלם הגנב "פי שנים", הרי שבגניבת בעלי חיים, יש מצב שמשלם פי ארבעה, ויש מצב שמשלם פי חמשה.

וכך נאמר בפרשה (בפרק כ"א פסוק ל"ז):
"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה".

כלומר, במקרה גניבה של שור, שלאחר מכן הגנב טבח (שחט) או מכר אותו, הרי שיהיה עליו לשלם פי חמשה מהגניבה. ואילו כאשר מדובר בשה, שגם כן, גנב אותו ומכרו או שחטו, הרי שאז עליו לשלם רק פי ארבעה, ולא פי חמישי כפי שראינו לגבי שור. וצריך להבין, מה הסיבה לשינוי, ומה החילוק ביניהם?

את הסיבה לכך, מביא רש"י במקום, רש"י מזכיר את דברי רבי יוחנן בן זכאי שאמר:
"חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו, ולא נתבזה הגנב לנושאו על כתפו, ישלם חמישה, אבל שה שהגנב נאלץ לשאת אותו על כתפו, ישלם רק פי ארבעה, הואיל ונתבזה בו"!

בדברי רבי יוחנן בן זכאי, אנו מגלים יסוד עצום:
חומרת העונש על  עבירה, אינה נמדדת רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה. כלומר, עבירה שנעשית בקלות, ללא טורח וללא בזיון, עונשה חמור יותר מעבירה שנעשית בטורח ובביזיון, ולכן בגונב שור, שהשור הולך לבד ולא נתבזה הגנב בכך, ישלם פי חמשה, אבל בגונב שה, שצריך להרימו על כתיפו, ויש לו בזיון וטורח, עונשו מופחת לשלם רק פי ארבעה.

יסוד זה אנו רואים גם בחג הפורים שנחוג בעזרת ה' בעוד שלושה שבועות:
הגמרא במסכת מגילה שואלת, מדוע נענשו ישראל בעונש חמור, שנגזר עליהם, "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד"? משיבה הגמרא: "לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש". והדבר תמוה, וכי על אכילת מאכלי גויים יש עונש מוות? מדוע גזירה קשה כל כך על עוון שכזה?

אך אם נדקדק נראה, שלא אמרו שישראל נענשו, מפני "שאכלו" בסעודת אחשורוש, אלא מפני "שנהנו". הרי שעונש העבירה, לא נמדד רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה, ולפיכך, אילו לא היו נכשלים אלא באכילת מאכלי הגויים, לא היו נענשים כל כך, אך כאשר ישבו שם, ונהנו מסעודה שכזו, הרי שאז, משקל העבירה כבד לאין ערוך, ולפיכך גם נגזרה עליהם גזירה קשה כל כך.

ואם בעבירה כך, קל וחומר במצוה שאדם עושה! ישנו הבדל עצום בין מצוה שאדם עושה בקלות, בשלוה ללא קושי וללא מאמץ, לבין מצוה שאדם עושה כאשר קשה לו הדבר, או כשהוא בסביבה לא ידידותית לאדם שמקיים מצוות, כאשר הוא בכל זאת הוא מתגבר, ומקיים את המצוה, הרי ששכרו ומעלתו הם לאין ערוך, ויזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל מעשיו, ועליו נאמר: "ויגבה לבו בדרכי ה'".

נקיים את מצוות התורה בשמחה והתלהבות, בכל מצב ובכל זמן, ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום