השבת, שהיא השבת הסמוכה לחג הפסח, נקראת "שבת הגדול", ומרן החיד"א בספר מחזיק ברכה (סימן תל) כתב, שלכן נהגו המדקדקים כשמברכים איש את רעהו בשבת זו, אומרים "שבת הגדול מבורך". וכמה אחרונים כתבו, שמנהג ירושלים לומר "שבת הגדול שלום", במקום "שבת שלום", וכן כתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד ל).
ומדוע נקראת שבת זו שבת הגדול? מבואר במדרש רבה (פרשת בא), שבאותה שנה שיצאו ישראל ממצרים, אותו היום שנצטוו לקחת שה לכל בית אב, ולקשור אותו לכרעי המיטה, היה יום שבת שלפני הפסח. וכשראו כן המצרים, באו ראשיהם ובכורותיהם לעם ישראל, ושאלו אותם, מה מעשיכם? מדוע אתם קושרים את השה? השיבו להם, כי בעוד כמה ימים עתיד ה' להרוג את כל בכורי מצרים, ואנו נעשה זבח פסח לה'. הלכו אצל אבותיהם ואצל פרעה, וביקשו ממנו שישלח את עם ישראל, ולא רצה. ונעשתה מחאה אלימה ביותר, כעין מלחמת אזרחים במצרים, ונהרגו מהם רבים, ועל זה נאמר "למכה מצרים בבכוריהם", שהבכורים והמצרים הרגו הרבה אלה באלה. (הובא בתוספות שבת פז: ובבית יוסף סי' תל).
ונהגו בכל תפוצות ישראל בשבת זו, שהרבנים דורשים בהלכות הפסח, כי רבים הם, ללמד את העם כיצד לנהוג בכל פרט ובפרט בהלכות הפסח. לכן גם אנו נדבר בכמה פרטים בהלכות הפסח, כתשובה לשאלות שנשאלנו:
שאלה: בבדיקת מעבדה התברר שכלי זכוכית "בולעים" טעם ממה שמתבשל בהם, אם כך, האם צריך להגעיל אותם כדי שיהיה ניתן להשתמש בהם בפסח?
תשובה: כתבנו, שהספרדים ובני עדות המזרח נוהגים כדעת מרן השלחן ערוך, שכלי זכוכית שהשתמשו בהם בכל השנה במאכלי חמץ, מותר להשתמש בהם בפסח לאחר שינקו אותם היטב. ואין צורך ב"הגעלה" במים רותחים, מפני שכלי זכוכית אינם "בולעים" טעם חמץ כמו כלי מתכות או כלי חרס. והאשכנזים מחמירים בזה כדעת הרמ"א. ומה שכתבתם שכיום התברר שכלי זכוכית בולעים, אפילו אם נאמר שקביעה זו נכונה, הרי רבינו הר"ן (פסחים ל:) כתב, שיש כלים כמו כלי זכוכית, שמותרים על ידי שטיפה, מפני "מיעוט בליעתן". ודקדק מכאן הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן תנא) שאפילו אם נאמר שכלי זכוכית בולעים קצת טעם ממה שמתבשל בהם, מכל מקום בליעה מועטת כל כך שאינה משפיעה כלל על התבשיל שמבשלים אחר כך בכלי, אינה אוסרת אותו לפסח. לכן לסיום, כל כלי הזכוכית מותרים לשימוש בפסח לאחר שישטפו אותם כראוי. והאשכנזים מחמירים בזה.
שאלה: אני בעל תשובה, הורי חילונים לגמרי, אוכלים חמץ בפסח, אבל הם יהודים טובים, והם מבקשים ממני מאד לבוא אליהם לליל הסדר, כיצד עלי לנהוג?
תשובה: יהודים טובים הם יהודים שומרי תורה ומצוות, כי זה כל האדם. אולם כוונתך שהם אנשים בעלי מידות טובות, ואינם שקרנים, רק שקיבלו חינוך קלוקל ולכן אינם שומרי מצוות. ולכן לכתחילה נכון להשתדל להמנע מלבקר אצלם בליל הסדר. ורק אם הנך חושב שעצם השתתפותך בסדר בביתם תוכל להשפיע עליהם לטובה, וכן ברור שאין חשש לגבי הילדים שינזקו חלילה מהביקור בבית הורים בליל הסדר (לדוגמא, שלא ידליקו שם טלויזיה וכיוצא בזה בחג), הרי אז עליך לדאוג לכך שכל האוכל והכלים בביתם יהיו כשרים לפסח. ובמקרים מסויימים תוכל לסמוך עליהם שהם יעשו הכל כדת וכהלכה לפי מה שתדריך אותם. ועליך לעשות שאלת חכם שישמע את כל פרטי המקרה ויתן לך תשובה מדויקת. וזכור לנו לפני לפני למעלה מעשר שנים, ששאלנו שאלה כזו ממש את מרן רבינו זצ"ל, והוא הסביר בדיוק אילו הנחיות יש לתת להורים, כדי שבנם ישהה אצלם בליל הסדר, לקרבם לתורה, ואז היה מדובר בהורים חילונים לגמרי, אבל כדבריך, היו אוהבים את בנם ומכבדים את דרך התורה. וראה עוד בספר ילקוט יוסף (סימן תמז סעיף ז).
שאלה: אנו גרים בארצות הברית, ופח האשפה המונח סמוך לחצר שלנו שייך לנו. הפח מפונה בימים שני וחמישי. האם מותר לנו לזרוק שם חמץ כאשר ידוע לנו שרכב הפינוי יגיע רק באמצע חול המועד (ביום שני)?
תשובה: בענין זה דן מרן רבינו זצ"ל (חזון עובדיה פסח עמוד סה), וכתב לדון בזה מכמה צדדים. ולמעשה כתב שנראה לו שטוב להחמיר שלא לעשות כן, משום דלפי דעת מרן השלחן ערוך (חו"מ סימן ר) כל מה שנמצא בתוך כלי של אדם שייך לבעל הכלי (כאשר הכלי מונח שם ברשות), והרי כאן פח האשפה שייך לכם, והוא מונח ברשות העירייה (בצד רשות הרבים). ואם יש בתוכו חמץ, יש לחוש שהחמץ שייך לכם ואתם עוברים עליו בפסח. לכן עליכם להזהר שלא יהיה בפח האשפה חמץ החל מיום חמישי לאחר פינוי האשפה האחרון שיהיה לפני חג הפסח.
שבת שלום!
