לגבי שריטה על גבי נייר כתב הרב שמכך שהשולחן ערוך לא חילק והתיר, מבואר שלא חילק כהט''ז לאסור בנייר.
ולכאורה מכיון שהשולחן ערוך כתב בפירוש את טעמו להיתר, שהוא מפני שהשריטה אינה מתקיימת, מתבאר ממילא שאם היא מתקיימת אסור, ואם כן, אם המציאות ששריטה על נייר מתקיימת, אפילו לאחר שנים רבות כמו שהביא הט''ז מאחיו מהר''י הלוי, ודאי שגם לדעת השולחן ערוך אסור. ויש לומר שסמך בסתימתו על מה שכתב בטעם ההיתר, שהדין בכל מקרה לגופו תלוי בטעם, ולכן לא ראה צורך לחלק בין החומרים שעליהם כותבים. ואם כן מסקנת הדברים תהיה להלכה שאסור לשרוט על נייר כאשר השריטה מתקיימת.
